Chasidut על משלי 6:22

וְיֵשׁ בָּזֶה עוֹד הַרְבֵּה דְּבָרִים. כִּי כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אוֹ כְּשֶׁהוֹלֵךְ בַּדְּרָכִים בְּרוּחָנִיּוּת, אֲזַי הַתּוֹרָה הוֹלֶכֶת לְפָנָיו, בִּבְחִינוֹת (משלי ו׳:כ״ב): בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ, כִּי יֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת, כִּי כָל אֶחָד לְפִי תּוֹרָתוֹ. וְלִפְנֵי כָּל תּוֹרָה יֵשׁ בְּחִינוֹת סְפֵקוֹת הַנַּ"ל, כְּגוֹן בְּחִדּוּשֵׁי־תוֹרָה, קֹדֶם שֶׁמְּחַדְּשִׁין יֵשׁ כַּמָּה סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים קֹדֶם שֶׁמְּבָרֵר וּמְלַבֵּן הַדָּבָר כָּרָאוּי. וְאֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת הֵם בְּחִינַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע, שֶׁהוּא בְּחִינַת נֹגַהּ, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ אֶל הַתּוֹרָה בְּעַצְמָהּ, זֶה בְּחִינַת עֵץ הַחַיִּים וְכוּ': (שַׁיָּךְ לְעֵיל:)

או יאמר על זה הדרך כי נודע אשר התורה נקראת אשה בסוד הכתוב (משלי ל"א, י') אשת חיל מי ימצא וגו' שפירשוהו שם על התורה וכן הוא מפורש (ביבמות ס"ג:) אשה יראת ה'. ולזה יאמר כי אם האדם לא די שאינו נזהר בתאוותיו הגופניות לשמרם מכל רע לבל יגע בהם ערל וטמא במילוי תאוותיו להתאוות אליהם, אלא אף כשהולך בדרכי התורה והוגה בה הוא מלא מגירוי היצר הרע להיות עוסק בה להתגאות או להתנאות או למען יכבדוהו עשיר ורש ושאר הבלי שטותיו, ולא נזכר באלהי עולם ה' הנותן התורה להגות בה לשמו הקדוש רק למען להקרא רבי או לעשותה קרדום לחפור בה וכדומה, וזה אם בעל אשה כלומר שהיצר הרע הוא אצלו בעל אשה שעמו הוא לומד ושונה הכל על דעתו לא למען ה' יתברך אז ח"ו ויצאה אשתו עמו כי אף התורה והמצוה שעסק בה נמסרת ח"ו אל הקליפות והחיצונים (כמבואר בתיקוני זוהר תיקון י"ח, ל"ג:) בזה הלשון: ואם דורונא לאו איהו כדקא יאות, לכלבא אתמסר ודחיין ליה לבר וכו'. או יאמר על זה הדרך אם בעל אשה הוא כלומר אם על כל פנים בעל תורה הוא כי האשה מרמז על התורה כנזכר אף שאינו שלם בבחינת התאוות שלא יהיה בהם מנגיעת היצר הרע אף על פי כן הנה ויצאה אשתו עמו, כלומר התורה הולכת עמו ואינה מניחתו תחת ידם ח"ו כמאמר הכתוב (משלי ו', כ"ב) בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך וגו' ואמרו חז"ל (סוטה כ"א.) בהתהלכך תנחה אותך בעולם הזה בשכבך תשמור עליך זו אחר מיתה וכו', וכפלים לתושיה מבואר בזוה"ק (וישב קפ"ה.) בזה הלשון: כד נפיק מהאי עלמא אורייתא אזלא קמיה וכו' ואגינת עליה דלא יקרבון בהדיה מאריהון דדינא וכו' ועין שם שהאריך מאוד בזה, ונחזור לענין הראשון שפרשנוהו על היצר הרע שהוא בעל אשה כלומר בעל התאוה אצל האדם שהאדם עוסק בתאותו בכח היצר הרע כנאמר, ולזה יאמר הכתוב

וְעַל-כֵּן עִקַּר קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי נִתְתַּקֵּן בְּעֵת שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּדֶּרֶךְ בְּלֹא תּוֹרָה שְׁלשָׁה יָמִים וְנִתְיַגְּעוּ וְכוּ', עָמְדוּ נְבִיאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם וְתִקְּנוּ שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין בַּתּוֹרָה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בָּבָא קַמָּא פב). כִּי עִקַּר תִּקּוּן קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי הוּא בִּשְׁבִיל תִּקּוּן בְּחִינַת דֶּרֶךְ כַּנַּ"ל כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַדֶּרֶךְ הוּא עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא מוֹרָה דֶּרֶךְ כַּנַּ"ל וְזֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי ו) בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךָ וְכוּ' וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּדֶּרֶךְ בְּלֹא תּוֹרָה נִתְיַגְּעוּ וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ אָז דַּיְקָא קְרִיאַת הַתּוֹרָה, כִּי עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה מְתַקְּנִים בְּחִינַת דֶּרֶךְ כַּנַּ"ל, וְעַל-כֵּן תִּקְּנוּ קְרִיאַת הַתּוֹרָה בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה בַּיָּמִים שֶׁעָלָה משֶׁה בִּימֵי אֱלוּל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְעָשָׂה דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה כַּנַּ"ל, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת כַּוָּנוֹת אֱלוּל לְהָאִיר הַדֶּרֶךְ בַּיָּם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה בִּבְחִינַת אִם שְׁגוּרָה הַתְּפִלָּה בְּפִי יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל, שֶׁהוּא בְּחִינַת וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת בְּחִינַת טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תֹּאבֶה הָאִשָּׁה, שֶׁהִיא רִבְקָה, לָלֶכֶת וְכוּ', שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל-יְדֵי כַּוָּנוֹת אֱלוּל שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל-יְדֵי קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְכוּ' כַּנַּ"ל: