Chasidut על קהלת 7:29

כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד, לְמָשָׁל, עַל כְּלִי כֶּסֶף כְּשֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא כְּלִי כֶּסֶף, הוּא הָאֱמֶת, אֲבָל כְּשֶׁאוֹמְרִין עָלָיו שֶׁהוּא כְּלִי זָהָב, הוּא שֶׁקֶר. נִמְצָא שֶׁהָאֱמֶת הוּא אֶחָד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֱמֶת, רַק שֶׁהוּא כְּלִי כֶסֶף, לֹא יוֹתֵר; אֲבָל הַשֶּׁקֶר הוּא הַרְבֵּה, כִּי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהוּא כְּלִי זָהָב וּכְלִי נְחֹשֶׁת וּשְׁאָר שֵׁמוֹת. נִמְצָא, שֶׁהַשֶּׁקֶר הוּא בִּבְחִינַת (קהלת ז): בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים.

כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד, לְמָשָׁל, עַל כְּלִי כֶּסֶף כְּשֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא כְּלִי כֶּסֶף, הוּא הָאֱמֶת, אֲבָל כְּשֶׁאוֹמְרִין עָלָיו שֶׁהוּא כְּלִי זָהָב, הוּא שֶׁקֶר. נִמְצָא שֶׁהָאֱמֶת הוּא אֶחָד, כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֱמֶת, רַק שֶׁהוּא כְּלִי כֶסֶף, לֹא יוֹתֵר; אֲבָל הַשֶּׁקֶר הוּא הַרְבֵּה, כִּי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהוּא כְּלִי זָהָב וּכְלִי נְחֹשֶׁת וּשְׁאָר שֵׁמוֹת. נִמְצָא, שֶׁהַשֶּׁקֶר הוּא בִּבְחִינַת (קהלת ז): בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים.

והנה באמת אלהים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים כמאמר הכתוב (קהלת ז', כ"ט), והענין כי ה' אשר ברא כל אלה לא בראם כי אם לכבודו לעבוד לו במדות הללו, כי (משלי ט"ז, ד') כל פעל ה' למענהו, וכל מה שברא לכבודו ברא. כי עיקר התאוה לא נברא כי אם להתאות לו ולחשוק להדבק בו בכלות נפש ממש בביטול המציאות להתיחד בו ולהכלל באורו הצח אור נערב נעים ומתוק שאין דבר בעולם עריבה וחביבה ומתוקה נאהבת נחמדת ונתאבת כהדבק באורו ברוך הוא מקור כל התענוגים והאהבות והחמדות, ולחשוק בתורתו הקדושה אשר נאמר בה (תהלים י"ט, י"א) הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש. ואל זה יחמוד ואל זה יתאוה בטעם נועם מתיקות יותר מכל דברים הערבים והנחמדים שבעולם. וכמו כן במדת הגאוה הגם שהוא שנאוי מאוד לפני בורא עולם בשאר דברים. חביבה היא ועריבה כשהיא לשמו של הקב"ה כענין שנאמר (דברי הימים-ב י"ז, ו') ויגבה לבו בדרכי ה'. וחז"ל אמרו (סנהדרין ל"ז.) לעולם יאמר אדם בשבילי נברא העולם אף שלכאורה גבהות גדול הוא לומר שכל העולם נברא בשבילו מכל מקום חיוב הוא לשם ה' בכדי שלא יספיק לו כל העבודה שיעבוד לבורא עולם ברוך הוא ואף אם כל היום יעבוד ויעסוק בתורה יהיה הכל קטן בעיניו לפי ערכו, לומר כי לי ראוי להיות כאחד הגדולים אשר בארץ ולתקן כל העולמות אשר בשמי השמים, וכל העולמות התחתונים יתברכו על ידי ועל כן צריך אני לדקדק על עצמי ביותר ויותר בפרישות מצ"ט שערי היתר כדי שלא אבוא לידי איסור להשמר מכל חטא ועוון הקל שבקלים מכל העבירות שאדם דש בעקביו, ולהתקדש עצמי בכל דברים המותרים באכילה ובמשגל ושאר תאוות הלב כיון שכל העולמות תלוין בי וכשאטיב מעשי אגרום שפע וברכה רבה בכל העולמות ואם ח"ו אגרע מעשי ח"ו אגרום קללה בכל העולמות להיות יוחסר לחמם והשפעתם, והוא ענין המעטת אורם כמה שנאמר (ישעיה נ', ג') אלביש שמים קדרות וגו'. וכענין שכתבתי במה שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קכ"ח, א') אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו. פירוש אשרי האיש שהוא ירא מזה מה שה' הולך בדרכיו של אותו האיש להנהיג כל העולמות העליונים והתחתונים על ידו להיטיב עמם ולהרבות השפעתם, וח"ו להיפוך. והוא עתיד ליתן דין וחשבון גם על זה במה שגרם ח"ו צער לכל העולמות שנחסר השפעתם וטובם. כי האמת כן הוא שביד כל אחד מישראל תלוין כל העולמות כמאמר חז"ל (קידושין מ':) זכה מכריע את עצמו ואת כל העולם לזכות וח"ו בהיפוך מכריע כל העולם לחוב. וכדומה במה שיש בחינת הקדושה במדת הגבהות, אבל שיהיה צלולה וברורה רק לשם ה'. והכל קודם עשיית המצוות ותורה ותפילה, שעל ידי זה הגדלות, יבוא לעסוק בהן. אבל בעת שעוסק בהן או אחר כך, חלילה חולין הוא לו לדמות בנפשו כי כבר עשה איזה מצוה או כבר הוא בדרגת מה. כי איזה עבודה שבעולם די לפני מלך הכבוד ברוך הוא וברוך שמו הנורא והנשגב וכבודו מלא עולם וכל דיירי ארעא כלא חשיבין וכמצבייה עביד בחיל שמיא ומי שחושב כזה פיגול הוא לא ירצה לקרבן אשה לה' ותועבת ה' כל גבה לב. רק במה שצריך אל העבודה שיעבוד על ידי זה לבורא עולם ולא יותר. כי האדם שאינו מכיר פחיתותו וקיצורו בעבודה, עדיין מבחוץ לגמרי הוא ולא התחיל להכנס כלל וכלל בשער המלך.