מדרש על קהלת 7:29

פס'. הצור תמים פעלו. שצייר את עולמו בתחלה כענין (בראשית ג) וייצר ה' אלהים את האדם. תמים פעלו. פעולתו שלימה. כל באי העולם אינו יכול לומר אילו הייתי כראוי כן היה טוב. אילו הייתי מהלך מראשי הייתי נאה אלא כל שעשה הקב״ה עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. כי כל דרכיו משפט. הכל הוא במשפט הכל הוא עשה בחכמה להיות יושב במשפט על כל אחד ואחד נותן לו את הראוי לו. אל אמונה. לא ברא הקדוש ברוך הוא העולם אלא על האמת. ואין עול. מגיד שלא ברא הקב״ה את האדם אלא להיות צדיק דכתיב (קהלת ז׳:כ״ט) לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר וגו'. צדיק וישר הוא. שהוא נוהג עם באי העולם בישרות. ד״א הצור תמים פעלו. פעולתו שלימה אין אדם יכול לומר מה ראה הקב״ה לשטוף דור המבול. לבלבל דור הפלגה. להפוך את סדום. לבלע קרח ועדתו. כי כל דרכיו משפט. שישב עליהם בדין ונתן לכל אחד ואחד כראוי לו, אל אמונה אין גובה אלא בדין ואמונה. ואין עול. גובה את שלו באחרונה. צדיק וישר הוא. דכתיב (תהלים יז) כי צדיק יי צדקות אהב. ד״א הצור תמים פעלו. התקיף. תמים פעלו פעולת כל באי העולם שלימה לפניו. שכרן של צדיקים. ופורענותן של רשעים. הצדיקים שכרן שמור שנאמר (שם כ) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. והרשעים שמור עונשן שנאמר (דברים ל״ב:ל״ד) הלא הוא כמוס עמדי חתום באוצרותי. אל אמונה מגיד הכתוב שכשם שהוא נותן לצדיק גמור שכר מצוה קלה שעשה בעולם הזה לעולם הבא כך הוא נותן לרשע. ואין עול. כשם שהוא פורע מן הרשע על עבירה קלה שהוא עושה בעוה״ז לעוה״ב כך הוא פורע מן הצדיק מן העבירה שעשה בעוה״ז ובשעת פטירתו של אדם מצדיק עליו את הדין ואומר יפה דנתוני שנאמר (תהילים נ״א:ו׳) למען תצדק בדברך תזכה בשפטך:

‎וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר (קהלת ז, כט). לֹא בְרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק וְיָשָׁר, אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, אֶלָּא כְּדֵי לִהְיוֹת צַדִּיק וְיָשָׁר כָּמוֹהוּ. וְאִם תֹּאמַר, לָמָּה בָּרָא יֵצֶר הָרַע שֶׁכָּתוּב בּוֹ, כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו (בראשית ח, כא). אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהוּא רַע, מִי יוּכַל לַעֲשׂוֹתוֹ טוֹב? אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ רַע. לָמָּה? תִּינוֹק בֶּן חָמֵשׁ בֶּן שֵׁשׁ וְשֶׁבַע וּשְׁמוֹנֶה וְתֵשַׁע אֵינָם חוֹטְאִים, אֶלָּא מִבֶּן עֶשֶׂר וָאֵילַךְ, וְאָז הוּא מְגַדֵּל יֵצֶר הָרָע.

ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם [ישר] והמה בקשו חשבונות רבים (קהלת ז כט), מהו והמה בקשו חשבונות רבים, זו חוה ואדם, שנאמר ותרא האשה כי טוב העץ וגו' (פסוק ו), מיד וישלחהו ה' אלהים, ולמה אמר ה' אלהים, אלא הקב"ה אמר למלאכים שישלחוהו מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם, ולא לן אדם בגן עדן כי אם לינה אחת, וזהו שנאמר אדם ביקר בל ילין (תהלים מט יג):