Chasidut על שמות 10:8
ישמח משה
ויאמר אליהם לכו עבדו את ה' אלקיכם מי ומי ההולכים (שמות י ח), ויאמר משה בנערינו ובזקננו נלך כי חג ה' לנו (שמות י ט). הנה על צאן ובקר אין צריך לבאר הטעם, כי כבר אמר (שמות ה ח) נלכה נזבחה וגו', רק על הטף אמר זה הטעם, והענין הוא דמבואר בפרשת דרכים (בדרש כ"ד) על אמרם (שבת קי"ט ע"ב) לא חרבה ירושלים אלא בשביל שבטלו בה תינוקת של בית רבן, דכל זמן שהשכינה בישראל אין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם (מגילה י"א ע"א), וזה תולה בתינוקת של בית רבן, עיין שם. לכך פרעה חשש אולי יברחו, ולא יוכל לרדוף אחריהם ולהרע להם דהרי השכינה עמהם, ולכך רצה שילכו לבד בלא הטף, וממילא לא יהיה השכינה עמהם. והנה משה אמר בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו נלך כי חג ה' לנו, ר"ל דעיקר החג הוא מה שה' לנו, וזה לא יתכן בלי הקטנים, (שמות י י) ויאמר יהי כן כאשר אמרתם שה' עמכם, כאשר אשלח אתכם ואת טפכם אם כן ראו וגו', ר"ל שזה נראה בעליל כי רעה נגד פניכם, שאתם חושבים רעה בלבבכם כפירוש הרשב"ם שאתם רוצים למרוד, ולזה תירצו שה' יהיה עמכם כדי שתנצחו, כי לעבודה אף אם שוכן בשמים תוכלו לעבוד אותו, (שמות י יא) לא כן לכו נא הגברים ועבדו, כי רק אותה שאמרתי אתם מבקשים, וזה פירוש יקר.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אגרא דכלה
ויושב וכו' ויאמר אליהם לכו עבדו את י"י אלקיכם (שמות י ח). הנה במכת "חשך לא אמר רק לכו עבדו את את ד' (שמות י כד). ונ"ל להיות כי פרעה אצטגנין גדול היה, וידע באיצטגנינות מהיכן באה כל מכה. והנה מכת "ארבה שהיתה על ידי בינה דמלכות, וכבר ידעת בינה הוא הויה בניקוד אלקים (בכל בחינה) אמר ה' אלקיכם, על כן אמר מי ומי ההולכים, אין צריך לילך רק אנשים שיודעין "בינה, ובינה נקראת מ"י כנודע. והנה תמצא שממכה זו נתן מעט בינה גם לעובדי מצרים לשלחם, וגם פרעה רצה לשלח הגברים, כל זה משמיענו התורה להורות כיון שבא זמן הארת בינה, ניתוסף בינה לכל אחד. מה שאין כן חשך היה על ידי החכמה, אמר הויה סתם, והבן:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אגרא דכלה
ויושב (שמות י ח). על ידי שליח, ולא פירש מי. ויגרש אותם (שמות י יא) , ולא פירש מי המגרש. אך הוא לפי מ"ש לעיל שאמר משה הנני מביא מחר "ארבה "בגבולך (שמות י ד), אמר לשון גבול וצמצום הבא ממדת הגבורה, כי עדיין לא הוכתה מדת הגבורה דמרכבה טמאה עד בא מכת "הארבה, הנה על ידי המדה הזאת היתה ההשבה והגירוש, כי ההשבה והגירוש הוא צמצום ממקום למקום דווקא במקום זה ולא במקום אחר. והיינו "ויושב קאי אדלעיל אמדת הגבול, וכן "ויגרש, נ"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy