Chasidut על שמות 14:30

ויהי בשלח פרעה את העם (שמות יג יז). כל מקום שנאמר ויהי הוא צרה לשונאי ישראל, מלשון "וי "הי (מגילה י' ע"ב), וצריך להבין בכאן ענינו. וי"ל "וי "היה על ששלח פרעה את הע"ם היינו הערב רב, שאילו לא הניח לילך הערב רב עם ישראל, לא היו באים לכל אלה לעון העגל ולכל העונות ולכל ההרפתקאות, עד עת קץ שיבער הש"י את רוח הטומאה מן הארץ. או יאמר "וי "היה בשלח פרעה את העם, כי היה עדיין הקיטרוג הללו עובדי עבודה זרה והללו וכו' (ילקו"ש רמז רל"ד), ועדיין לא נשלם הקץ עד קריעת ים סוף, שנאמר (שמות יד ל) ויושע ד' ביום ההוא דייקא כנודע:

ואפשר זה פירוש הכתוב (שמות י"ד, ל') ויושע ה' ביום ההוא. כי הנה כל הנסים הנגלים והנפלאים הנראה לעין כל, נעשה על ידי זה האור כמבואר בזוה"ק (אמור פ"ח.) עיין שם, ובקיעת הים שהיה נס נגלה ונפלא ודאי היה מאור הגנוז הזה דביה מתוודע שמיה דקודשא בריך הוא מסוף העולם ועד סופו. וזה ויושע ה' ביום ההוא פירוש שהישועה הגדולה הזאת היה על ידי אור יום ההוא אותו שקראו הקב"ה יום לטעם המבואר.

ויולך ה' את הים ברוח קדים כו' (שמות יד, כא). ונבא לבאר מה זה שהשם יתברך משנה טבעיים. ונראה, כי כביכו"ל הוא בא לבחינות שהיה קודם בריאות העולם ואז היה הוא ושמו בשוה והיה הכל באי"ן. וזהו שאמר הקדוש ברוך הוא למשה שיאמר לפרעה (שמות ג, יד) אהיה אשר אהיה שלחני אליכם, היינו כי קודם בריאת עולם היה בבחינת אהיה דהיינו שאהיה לכם לאלהים וזהו ברוח קדים והבן. וזהו מה תצעק אלי, בעתיקא תליא וכו' ודו"ק: