Chasidut על שמות 15:21

אשירה לד' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים (שמות ט״ו:כ״א).
ומתרגם ארי אתגאי על גיותניא. וגאותא דיליה סוסיא ורוכבו רמא בימא. אמר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה, כי סוס מורה על הבהלה שיש באומות והתפשות שיש בהם, כמו שכתוב (יחזקאל כ״ג:כ׳) וזרמת סוסים זרמתם. ורוכבו מורה על צבאי מעלה, שמנהיג אותם ומזריח להם לפעמים ישוב הדעת, ושניהם נאבדו אז. והיינו מאחר שישראל אחר כל הגדרים וצמצומים שעובד את השי"ת, ואחר כל העבודות מכיר שאפילו זה הכח שעבד את השי"ת ג"כ הוא שהשי"ת נתן לו זה הכח לעבוד אותו, ואינו נוטל לעצמו שום כח, רק מכיר שהכל הוא מן השי"ת, ממילא מזה ראיה ששוכן השי"ת אצלו. וכדאיתא בזוה"ק (תרומה קכח:) מנא ידעינן דקוב"ה אתרעי' ביה בבר נש ושויה מדוריה ביה כד חזינן דרדיף אבתריה בכל לבא ובכל נפשא. מזה ראיה שהשי"ת שוכן אצלו ויש לו קנין בכל העבודות. וכדאיתא במדרש (תנחומא בהר א) מכרתי את כל העולם לאברהם אבינו ולא הוניתי אותו וחזר והקנה אותו לי. וכמו שאמר כבוד אזמו"ר זללה"ה, מאין הוא הסימן שלא הוניתי אותו והקניתי לו את כל העולם כולו. מן חזר והקנה אותו לי, מאחר שנתתי לו כח לחזור הכל לי, מזה ראיה שיש לו קנין בעולם. ואז כשמברר את עצמו, כך רואה איך שכל הבריאה הוא הכל בשבילו, וכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה, וכדמצינו במדרש (רבה לך לט) גבי אאע"ה אפילו ספינות שהיו מפרשות בים הגדול היה ניצולות בשביל אברהם אבינו, ופריך והלא של נסך הם, ומתרץ חלא מוזיל חמרא. מאחר שבירר את עצמו שאחר כל העבודות לא נטל לעצמו שום כח רק החזיר הכל להשי"ת. אז היה הוא עיקר המכוון מהבריאה, וזה שמתרגם ארי אתגאי על גיותניא וגאיתא דיליה הוא. מאחר שישראל מכיר שגאיתא דיליה הוא, שאחר כל הצמצומים, מכיר שהכל הוא מהשי"ת, שהשי"ת נתן לו זה הכח לצמצם עצמו, ממילא סוס ורוכבו רמה בים. ממילא שורת הדין הוא, מאחר שהם התפשטו עצמם מרוב התפשטות, ואפילו הצבא מעלה שמזריח להם לפעמים שלא מדעת מעט ישוב הדעת, מאחר שהם מעיקים לישראל, שורת הדין הוא שיאבדו כולם:

וְזֶה (שמות שם): וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַה' – רָאשֵׁי־תֵבוֹת שָׁלוֹם, שֶׁעַל־יְדֵי שִׁירָה זָכוּ לְשָׁלוֹם:

ותקח מרים הנביאה את התוף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות (שמות טו כ), ותען להם מרים וגו' (שמות טו כא). הנה תיבת להם מיותר, דאם הוי נכתב רק ותען מרים, הוי גם כן ידעינן דהענין היה רק להנשים, דהא האנשים כבר שרו. והנ"ל כפשוטו על פי מה ששמעתי דלקיחת התוף והתופים, היה כדי שלא יהיה נשמע לאנשים שירתן דקול באשה ערוה (ברכות כ"ד ע"א), עד כאן. ונ"ל שזה כונת הפסוק ותען להם מרים, ר"ל שהיתה צריכה להרמת קול שהיא לשון עניה (עיין סוטה ל"ג ע"א), מפני התופים, ואף שהיה בהרמת קול, מכל מקום היה רק להם דלא נשמע לאנשים כלל, והבן.