Chasidut על שמות 15:22

וְזֶה בְּחִינַת כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, זִכָּרוֹן הוּא בִּבְחִינַת הַמְדַמֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּמָקוֹם אַחֵר, הַיְנוּ בֵּרוּר הַמְדַמֶּה. וְזֶה בְּחִינַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים וְכָל אֶחָד אֵינוֹ קוֹרֵא בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים, הַכֹּל כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה וְלַעֲלוֹת אֶל הַשֵֹּכֶל שֶׁכָּלוּל מִשְּׁלֹשָׁה בְּחִינוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם, שֵֹכֶל בְּכֹחַ וְשֵֹכֶל וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן כָּל הַתּוֹרָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּיָהִיב לָן אוֹרְיָין תְּלִיתָאָה וְכוּ'. וְכֵן (שְׁמוֹת טו, כב) כְּשֶׁהָלְכוּ יִשְֹרָאֵל שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּלֹא תּוֹרָה נִתְיַגְּעוּ וְכוּ'. וְתִקְּנוּ שֶׁיִּהְיוּ קוֹרִין בְּשֵׁנִי וַחֲמִשִּׁי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים בְּלֹא תּוֹרָה, הַכֹּל כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה וְלַעֲלוֹת אֶל הַשֵֹּכֶל שֶׁכָּלוּל מִשָּׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת, כִּי הַשֵֹּכֶל נִקְרָא קֹדֶשׁ כַּיָּדוּעַ, וְעַל-כֵּן יֵשׁ שָׁלֹשׁ קְדֻשּׁוֹת, בְּחִינַת קְדֻשַּׁת הַשֵֹּכֶל שֶׁכָּלוּל מִשָּׁלֹשׁ, שֶׁהֵם, שֵֹכֶל בְּכֹחַ וְכוּ' כַּנַּ"ל:

ובאופן אחר יבואר הפסוק, ויאמר אהיה אשר אהיה כו' אהיה שלחני אליכם כו' ויאמר עוד כו' ה' אלהי אבותיכם. כי הנה השם הוי"ה ברוך הוא מורה על דבר שהוא עתה ושם אהיה על העתיד להיות. ועיין בפרשת ואתחנן במדרש וכי לאכול מפריה היה צריך, אלא שהיה כוונתו לקיים המצות הנוהגים בארץ. והנה ישראל עם קדוש במצרים לא היה להם זכות רק על דבר העתיד להיות. וזה בהוציאך את העם ממצרים כו', שהזכות הוא שעתיד להיות. והנה הקדוש ברוך הוא רצה להביא את ישראל לארץ הקדושה והעיקר כדי לקיים המצות הנוהגים בארץ וישראל במצרים היו בקטנות השכל ולכך בתחלה אמר להם שיביאם לארץ ישראל שהוא ארץ טובה וכשיבואו לארץ ישראל שם יהיו בשכל גדול ושם יהיה העיקר בכדי לקיים מצות הבורא ברוך הוא. וזהו ה' אלהי אבותיכם, כי האבות הם היו במדריגות גדולות ולכך אצל האבות כתיב הוי"ה שהוא מורה על מה שהוא עתה: