Chasidut על שמות 16:23

ועוד יש לפרש המדרש הנ"ל, וגם הפסוק (שמות לה א) ששת ימים וגו' על פי שמאי הזקן כל ימיו היה אוכל לכבוד שבת וכו' (ביצה דף ט"ז ע"א), ונמצא בישל ואפה בכל ימות השבוע לכבוד השבת, אף מה שבישל ואפה לצורך מאכלו בחול, היה לכבוד שבת כדי שיהיה היפה והמובחר לשבת. והנה כתבו הפוסקים דאף הילל מודה לשמאי דזה עדיף טפי, והנה העושה כן, ודאי ממשיך קדושת שבת על כל ימי השבוע, ואצלו נקרא השבת שבת שבתון, שאינו שבת של חול רק שבת שבתון, שאף ימי החול הם אצלו שבתון, וכעין שכתב זקני מהרש"א ז"ל בשבת שבתון דיום הכיפורים (בריש מסכת יומא). ועל פי זה נ"ל לבאר המדרש (זוהר ח"ג קע"ט ע"ב) מעולם לא זזה שכינה מתוך ישראל אפילו בשבת של חול (והביאו הפרשת דרכים). ולפי זה הוא כפשוטו, דקדושת שבת צריכה הכנה כל השבוע, דמי שממשיך עליו כל ימי השבוע קדושת שבת ומכין עצמו, אז ודאי בא עליו בשבת אמיתי הארה גדולה, אז נקרא שבת שבתון, מה שאין כן אם אין ממשיכין בימי החול כלל ואם כן הוי שבת של חול, הוה אמינא דלא הוי שום השראת שכינה ביום השבת, כיון דלא היה שום הכנה וממוצע בין חול לקדש, קא משמע לן דקדושת שבת גדולה כל כך דאף בכהאי גוונא הוי השראת שכינה, הגם שאין הארה גדולה כל כך כמו בשבת שבתון, מכל מקום יש הארה, והבן. ועל פי זה יבואר הפסוק הנ"ל ששת ימים תעשה מלאכה, ר"ל ששת ימים תעשה מלאכה באופן שיום השביעי יהיה קדש, דהיינו שיהיה הכל לכבוד השבת לקדשו ולענגו, כדאיתא במדרש שהבאתי שהרי אתה מקדש אותך במאכל ובמשתה וכו'. שבת שבתון לה', דהיינו שיהיה שבת שבתון כנ"ל, שימשיך קדושת שבת על כל ימי השבוע ויהיה השבת שבת שבתון כנ"ל. ועל פי זה יתפרש גם כן המדרש הנ"ל שהבאתי אימתי שמרו ישראל וכו', ר"ל דאף כשניתן להם אז לא המשיכו קדושת שבת על ימי השבוע, דהא לא ניתן להם רק בערב שבת, כמפורש בתורה הק' (שמות טז כג) הוא אשר דבר וגו', מכל מקום כיון שלא ידעו ממנו קודם, ואחר כך כשקבלו עשו כל מה שבכחם, הוי כאלו המשיכו על כל ימי השבוע ונקרא שבת שבתון, ועוד דמכל מקום קדשו ימי השבוע בתורה ובעבודה, ולזה שייך שפיר שמא תאמרו לרעתכם נתתי לכם וכו', ר"ל בשעה שאתם רעים, ונמצא כל ימות החול הם חולין גמורים אז המצוה לקדש יום השבת, מה שאין כן אם נוהגין תמיד קדושה בתורה ועבודה, אפשר אתם אומרים דאינו צריך לקדושתכם, לזה אמר לא נתתי לכם אלא לטובתכם, ר"ל שתהיו טובים וממשיכין קדושת שבת על כל ימי השבוע ויהיה נקרא שבת שבתון, כיצד, ר"ל מה ראיה, לזה אמר אתה מקדש עצמך במאכל ומשתה, ר"ל בכל ימי השבוע ואני נותן לכם שכר על זה שנאמר וקראת לשבת עונג, ר"ל שכל העונג של כל ימי השבוע תקרא אותו לשבת שיהיה הכל לכבוד שבת, ומדוקדק היטב הלשון דאם לא כן קשה הוה ליה למימר תענג שבת והבן, אז תתענג על ה' היינו השכר כמבואר במדרש, ובזה נמשך קדושת שבת על כל ימי השבוע ויהיה השבת שבת שבתון כנ"ל. ועל דרך זה י"ל גם כן המדרש מעולם לא זזה שכינה מישראל אפילו בשבת של חול, כלומר אפילו ביום חול, שממשיך עליו קדושת שבת בו גם כן השכינה שורה, והבן.