הלכה על שמות 16:23

והנה עדים נאמנים כי ראשית היום מהערב. וככה הם כל המועדים והשבת, כי כלם הם ״מועדי ה׳ מקראי קדש״ (שם כג ד). רק השבת לבדה נקראת ״שבת לה׳״ (שמות כ י, דברים ה יד), ששבת ה׳ במעשה בראשית.¹³ ״זה היום [שבת] סמוך לשם [שכתוב ׳שבתון שבת קדש לה׳׳] בעבור ששבת מכל מלאכתו ביום השביעי״ (פירוש שמות טז כג). מה שאין כן ביום הכפורים שכתוב ״תשבתו שבתכם״ (ויקרא כג לב), והעיר שם ראב״ע: ״יום השבת לא יקרא שבת ישראל כי אם שבת ה׳״. בפירושו הקצר לשמות לה ג (עמ׳ שנ) כתב: ״השבת לא תקרא ׳שבתכם׳ כי אם שבת השם, כמו ׳אך את שבתותי׳ (שמות לא יג). רק יום הכפורים נקרא כן, ׳שבת שבתון הוא לכם׳ (ויקרא כג לב), ולא מצאנו שאמר בו ׳שבת לה׳׳״. ובעבור היות השנה, גם היום, תלויים בשמש, כי השתים תנועות דומות זו לזו, על כן היתה השנה השביעית דומה לשבת. על כן כתוב בה ״שבת לה׳״ (ויקרא כה ב). וכאשר היא תחלת שנת השמיטה בימי תקופת החרף, ככה ראשית יום השבת בתקופת היום הדומה לחרף, שתחלתה הערב.

ואל תשתומם בעבור שכתוב ״שבתון שבת קדש לה׳ מחר״ (שמות טז כג), ולא הזכיר זה מהערב.¹⁴ ״רבים חסרי אמונה השתבשו בעבור זה הפסוק, ואמרו כי חייב אדם לשמור יום השבת והלילה הבא אחריו, כי משה אמר ׳כי שבת היום לה׳׳, ולא הלילה שעבר. גם אמר ׳מחר׳ (פסוק כג)״ (פירוש שמות טז כה). ועתה אפרש לך הפרשה לדחות הטוען. דע, כי השם לא צוה בשבת הראשונה שבה ירד המן ״לא תעשה כל מלאכה״ (שם כ י), עד יום מעמד הר סיני. כי בעבור שצוה משה ״עמר לגלגלת״ (שם טז טז), וצוה ״אל יותר ממנו עד בקר״ (שם טז יט), והנה לקטו ביום הששי שני העמר, והגידו למשה (שם טז כב).¹⁵ ״ויהי [ביום הששי] — ירד המן יותר מהמנהג כאשר יפרש, וישראל לקטו לחם משנה, כי משה צוה להם לעשות ככה. והם לא ידעו למה. ועוד, שהכתוב אמר ׳לקטו׳ ולא אמר ׳מצאו׳. ובאו הנשיאים והגידו למשה כי ישראל עשו כאשר צום, ושאלוהו מה יעשו, כי למה צוה ללקוט משנה ואיך יוכלו לאכלו״ (שם טז כב). והוא השיב ״הוא אשר דבר ה׳״ (שם טז כג). והטעם, כבר דבר לי השם זה לפני רדת המן, והוא ״והיה ביום הששי״ (שם טז ה).¹⁶ ״ויאמר — כבר אמר לו השם כי אתם חייבים לשבות מחר, שלא תעשו מלאכה אפילו אוכל נפש, כי מחר הוא יום שבת לה׳״ (שם טז כג). ואמר להם למה טעם משנה כי ״שבתון שבת קדש״ (שם טז כג), שהשם ישבות מחר. ולא גלה להם זה הסוד, ולא מה יעשו בעודף שצוה שיניחוהו.¹⁷ ״ואת כל העודף הניחוהו עד הבקר שאומר לכם מה תעשו. והנה לא הודיעם כי לא ירד מן ביום השבת, רק בבקר הודיעם זה הסוד״ (שם). ובקר יום שבת אמר להם ״כי שבת היום לה׳״ (שם טז כה), שהשם לא יוריד המן, ״היום לא תמצאוהו״ (שם), אל תצאו ללקט.¹⁸ ״עתה פירש מה יעשו בעודף המונח וגלה להם סודו כי לא ימצאוהו היום כי לא ירד״ (שם טז כה).