Chasidut על שמות 18:14

מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך גו' ויאמר משה כי יבא אלי העם גו' ויאמר נבל תבול גו' (שמות יח, יד-יח). לכאורה אינו מדוקדק דמתחילה שאל לו מה זה שכל העם נצב עליך ואחר כך אמר לו כי כבד ממך הדבר פתח בדבר אחד וסיים בדבר אחר. אך יש לומר הפירוש, דהנה האדם צריך להיות הולך ממדריגה למדריגה ולא להיות נצב על מעמד בחינה אחת. והנה כשצדיק מדבר עם אנשים פחותים מערך שלו אז הם מבלבלים אותו אך מי שהוא צדיק גדול יכול לעלות אותם על ידי הדיבור אך שהוא עבודה גדולה. לזה שאל לו מתחילה מה זה שכל העם נצב עליך, שהם בבחינת נצבים במעמד אחד והיה קשה לו על משה שידבר כל היום עם האנשים אשר הם נצבים במעמד אחד. אז השיב לו משה הם באים אלי לתקנם ואני מעלה אותם בדיבור. אז אמר לו אם כן כבד הדבר הזה עליך והוא עובדא גדולה לעלות אנשים פחות מערך שלך:

ומצטרף לזה כי המלאכה מרובה, ר"ל גם ראש הדור רבני קשישאי אינם פנויין לטהר מחשבתו לדבק בו יתברך, כאשר כתבתי במקום אחר ביאור משנה (אבות פ"א מ"י) אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות, כי יש ב' בחינות, א' אלהי הבא בשביל כסף וזהב, וכמו שכתב מהרש"א (סנהדרין ז:), למצוא עושר וכבוד. בחינה ב' הנהגת הרבנות לשם שמים נקרא מלאכה ועבדות, כמ"ש בש"ס (הוריות י:) כלום שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם כו', כמו שכתב בעוללות אפרים דף פ"ד, יעו"ש. וז"ש אהוב את המלאכה - שהוא הנהגות הרבנות לשם שמים שנקרא עבדות ומלאכה, ושנא את הרבנות - בחינה א' וכו'. וז"ש לא די כי היום קצר כאמור, אלא שהמלאכה מרובה, טרדת הרבנות לשם שמים שנקרא מלאכה, וצרכי צבור מטרידין מלדבק נפשו ומחשבתו בו יתברך, וכמו שכתבתי במקום אחר איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם (דברים א, יב), וכמו שכתבתי במקום אחר ביא[ו]ר מדוע אתה יושב לבדך וכו' (שמות יח, יד), יעו"ש.

ולי נראה דהפסוק אינו יוצא ממשמעו, דאחר זה אמר (יא, כח) אדוני משה כלאם, ודרשו בש"ס דסנהדרין (יז.) הטל עליהם צרכי צבור והם כלים מאליהן. וכתבו התוספות (שם ד"ה והם כלים) כלה נבואתן וכו'. ועל פי זה כתבתי במקום אחר המשך ויכוח יתרו עם משה רבינו עליו השלום (שמות יח, יד) מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב וכו', ר"ל על ידי טרדת צרכי צבור נשאר לבדו בלי שכינה וכו'. ובמקום אחר כתבתי ביאור הפסוק (דברים א, יב) איכה אשא לבדי טרחכם, כי על ידי טרחכם נשארתי לבדי בלי שכינה וכו', יעו"ש.