Chasidut על שמות 18:16

ונחזור לענין כי על כן צדיקים תחילתן יסורין למרק גופם ולפשט עקמימותם בלבם. ולפי שהם מקבלים יסורים באהבה נעשה מזה סופן שלוה כי אז משמאל ומימין שלום ושלוה ונעשה באמת טוב מאוד. וזה שאמרו חז"ל (תענית כ"ד:) כל העולם ניזון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין וכו'. כי הנה רבי חנינא בן דוסא בשעה שהיה לו צער יסורי פרנסה דקדוקי עניות. ודאי כי קבלן מאהבה גמורה להודות לה' כי טוב על חסדו. והיפך בזה מדת דינו ונעשה ממדה זו חסד ממש והיה בידו להשפיע כל טוב וברכה כי יראה זרע יאריך ימים וגו'. ואמנם רבי חנינא ברוב צדקתו שהיה די לו קב חרובין לא היה רוצה כלל טובת עולם הזה השפל והנבזה כי היה לו די והותר בחרובים. והנחיל השפעתו וטובתו לכללות העולם שיקבלו בריותיו של הקב"ה, הטובות האלה, אלו החפצים בו, ולא הוא. ולזה אמר כל העולם ניזון בשביל חנינא וכו' פירוש בזה השביל והדרך שפעל רבי חנינא בצדקתו להוריד ברכה, ניזונין כל העולם כי הוא אינו רוצה בברכתו הזה ברכת עולם הזה כי די לו בקב חרובין וכו'. ואפשר לזה אמר משה רבינו ע"ה (שמות י"ח, ט"ז) ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורותיו. פירוש שהודעתי להם כי אפילו בחינת המשפט שהוא חקי אלהים בחינת הדין בעולם, הכל הוא מחובר להתורה שלא נברא להעניש ח"ו כי אם להדריך האדם אל התורה והמצוות תורת ה' שהוא תכלית הטובה והחיים והשלום.

אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר – זֶה בְּחִינַת יִרְאָה, הַנִּקְרָא דָּבָר, כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר שָׁם הוּא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות ו:): מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת־שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים. מֹשֶׁה הוּא בְּחִינַת דַּעַת, וְזֶה: אֲשֶׁר תְּדַבֵּר דַּיְקָא; וְזֶה (שמות י״ח:ט״ז): כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי – שֶׁיִּשְׂרָאֵל שֶׁהֵם בְּחִינַת מִשְׁפָּט כַּנַּ"ל, הֵם מַעֲלִין וּמְקַשְּׁרִין (הַיִּרְאָה) לִבְחִינַת משֶׁה, לִבְחִינַת דַּעַת. וְזֶה: