Chasidut על שמות 19:19

והנה משה רבינו ע"ה היה רבן של נביאים ומלך בכל בחינת הנבואה, שקול ראשון של עצמו נתלבש בקולו של עתה ושני הקולות הראשון והאחרון כולם שלו ולא נצטרך לאחרים. וז"ש (שמות יט, יט) משה ידבר והאלהים יעננו בקול, וארז"ל (ברכות מ"ה.) בקולו של משה, וגם שכולם היו בבחינת קול שהוא החשוב שבכולם ואחריו מדרגות נבואת שמואל שהיה ג"כ קול העבר שלו רק שלא התלבש עתה בקול רק בדיבור, ואחריו שאר הנביאים. וברוח הקודש היה דוד ראש לכולם, (יראה ודאי שגם שלמה השיג לזה), כי כבר ביארנו שרוח הקודש הוא ודאי רק מהבל מראשון, וספק אם הוא דוקא מהבל של עתה או אם גם מקול ודיבור של עתה, ויש שצריך התלבשות צדיקים אחרים, והיה דוד ראש לכולם שהיה הבל הראשון שלו ממש כערך משה בסוד הנבואה. אך שאר בעלי רוח הקודש היה מהבל צדיקים אחרים, והכל לפי הספק שנסתפקתי כנ"ל עכ"ל הרח"ו.

ובשביל זה לא בדעתו לבד הי׳ מבין ובהרגשת נפשו לבד הי׳ מרגיש את דעת ורצון ד׳, רק גם בחושי גופו, כיון שגם גופו לנפש נתקדש, ואת מראות אלקים הי׳ רואה ואת קול ד׳ הי׳ שומע, ולא עוד, אלא שגם מן קרבו אדוני האדונים ורם על כל רמים הי׳ מדבר וכמ״ש חכז״ל ע״ה והאלקים יעננו בקול בקולו של משה,

וטעם השני הוא בסוד הכתוב (תהלים קי"ח, ה') מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה וכאשר כתבו יודעי נסתרי התורה בסוד השופר שהדיבור היוצא ממקום הצר בכח גדול אז תיכף בהגיעו לרחבה מתפשט ומתרבה בכל עוז ומתעלה למעלה למעלה כמאמר הקרא (שמות י"ט, י"ט) ויהי קול השופר הולך וחזק מאוד. כי כשהוא יוצא ממיצר אז מתפשט ומתחזק למאוד. וזה רמז הכתוב (ישעיה כ"ד, ט"ו) באורים כבדו ה'. כלומר דרך נקב קטן כדי שיתפשט הקול היוצא מזה במעלה וברוחב עד אין שיעור. ועבור זה אמר דוד (תהלים קי"ח, ה') מן המיצר קראתי יה. הקול כשהוא עולה מן המיצר מתרחב ועולה לצור העונה במרחב יה ועל ידי זה יתקבל תפילתו כאומרו ענני במרחב יה. ועבור זה צריך להיות תפילת בית ישראל במקום הכנוס כדי שיהא עולה ומתרחב אחר כך, וזה טעם השני להיות בית התפילה יקרא בית הכנסת, והנה קול התפילה אחר שהוא מתרחב ומתעלה ועולה למעלה, הנה עולה עד למעלה לראש, בחינת ראשית חכמה ולשם מתקבץ ומתכנס כל בחינת עבודת התפילה והיה שם לאחדים ביחוד אחד, בסוד כינוס לצדיקים הנאה להן וכו' (סנהדרין ע"א:), ועל זה אמר בלעם בברכתו לישראל (במדבר כ"ד, ה') מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל. כי אוהל יעקב ידוע שהוא השכינה הקדושה מדת המלכות הנקראת בית הכנסת, ומשם יוצא הקול ממקום צר ומתרחב והולך ועולה ומתאחד במשכן ישראל שהוא תיבת לי ראש בחינת החכמה הנקראת ראש. וכאשר נעשה כן הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד לחבר שער השמים שורש התפילה עד למעלה לראש ואז היא עולה בחיק אביה ומקבלת משם כל בחינות שפע טוב וברכה ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה, כנודע ליודעי דעת.