Chasidut על שמות 2:13

ושייך לענין זה עוד מ"ש מרע"ה ויאמר לרשע למה תכה רעך (שמות ב', יג) ופירש"י רשע כמותך, וקשה טובא, חדא, א"כ מה סימן נתן לנו הפסוק בכדי שנדע למי דיבר והודיענו שאמר לרשע, ועדיין אין אנו יודעים כיון ששניהם שוים ברשעתן. עוד קשה אומרו הלהרגני אתה אומר הוה ליה למימר אתה רוצה, ורז"ל באו לישבו ואמרו (בשמות רבה א, כט) מלמד שהרגו בשם המפורש, ועדיין קשה איך שמע למשה רבינו ע"ה עתה שהזכיר השם המפורש עד שאמר לו הלהרגני אתה אומר. ובתוך הענין אסביר עוד משארז"ל (חגיגה ט"ו.) זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן, איך יתכן שהצדיק יקח שכר בעד מצוה שעשה אחר, וכיצד הלה עושה סחורה בחלקו של זה. וטרם בואי לבאר כל הנ"ל אקדים מה שפירש האר"י ז"ל בפסוק הצילה נפשי משפת שקר (תהילים קכ, ב) שהדבר תמוה, הלא נודע שבכל מצות התורה הבחירה ביד האדם ואיך התפלל שינצל מדיבור שקר, ופירש בו האר"י ז"ל בדברים קצרים ומעטים פירוש מתוק רק לפי שדבריו עמוקים ארחיב בו הדיבור שיובנו דבריו היטב.

וישמע אברם כי נשבה וכו' (בראשית יד, יד) שמנה עשר ושלש מאות וירדוף עד דן. המספר הוא בגימטריא שי"ח הוא לשון דיבור על ידי הדבור השפיל אברהם את המלכים וגם דבור הוא לשון הנהגה ולשון דבר אחר לדור וגם שי"ח הוא לשון השפלה שוחה עמוקה להשפיל בו את הרשעים האלו:

עש"ה ל"ך תיב"ת (בראשית ו יד) ס"ת כה"ת, ונודע סגולתו לשמירה ממקטריגים, ובזה השם הרג משה המצרי כנודע מ"ש (שמות ב יג) למה תכ"ה רעך, וא"ל (שמות ב יד) הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי, ולזה השם צריך אדם לכוין בכל יום בפסוק כי לא עזב"ת דורשי"ך ה' (תהלים ט יא), וכן בעל כן נקוה לך לראות מהר"ה בתפאר"ת עוז"ך (תפלת עלינו), והוא בחילוף השם שד"י האותיות שלאחריו כנודע, והוא גם כן בר"ת "כל "הנשמה "תהלל (תהלים קנ ו) כנודע, וזה השם מסוגל לשמירת העובר במעי אמו, וכאן הסתירה בתבה היה כדמיון סתירת העובר במעי אמו, על כן נרמז לנח זה השם בכאן, המשכילים יבינו כי הוא נרמז בסוד הכתוב הנ"ך הר"ה וילד"ת (בראשית טז יא), והבן: