Chasidut על שמות 21:19

וישלח יעקב מלאכים לפניו (בראשית לב ד) מה ששלח מלאכים ולא אנשים. נ"ל על דרך שמגלגלין זכות על ידי זכאי (שבת ל"ב ע"א), ויתכן יותר סיבת הצלתו על ידם. והנה תיבת לפניו הוא שפת יתר. והנ"ל בזה דדבר גדול דברה התורה, כי לא כפעולת עניני עבודת השי"ת הם פעולת עניני עולם הזה, כי בעניני עבודתו ית"ש רחמנא לבא בעי (עיין סנהדרין ק"ו ע"ב) ואם הוא בלא לב זך הנה יגיעו לריק, ועליו נאמר (ישעיה כט יג) בפיו ובשפתיו כבדוני. ובפעולת עולם הזה בסיבת טרפו או בסיבת הצלה מנזק, אם היא בתוכיות הלב ששם סיבה זו להציל, הרי שם כזב מחסו כי אין לבטוח על שום סיבה, רק על סיבת הכל ית"ש, כמו שאין לבטוח על ארץ החרושה והזרועה, רק על המצמיח שיגיענו טרפו על ידי הארץ, ואם לא, יטריפנו על ידי סיבה אחרת הטוב בעיניו ית'. וככה יתנהג בכל הדברים, רק שהוא צריך להשתדל בכל מה דאפשר רק להשלים צוואת הבורא ית"ש, וכבר האריך בזה בחובת הלבבות (בשער בטחון סוף פרק ג' ובפרק ד' בפירוש החלק השלישי שם), אבל אופני בטחונו בעניני מי שהוא למעלה ממנו וכו', עיין שם. היוצא מזה דכל עניני עולם הזה צריך להיות רק עשיית חוצי, ולא עשיית תוכיות רק תוכו רצוף אהבה בבטחונו על אלהיו ית"ש ולא על הפעולה, כנאמר באסא (דברי הימים ב' טז יב) וגם בחליו לא דרש את ה' כי אם ברופאים, אף שנאמר בתורה הק' (שמות כא יט) ורפא ירפא, הייינו שדרש ברופאים דייקא ודרישה היא בלב. וכאן הודיע הכתוב אותנו צדקת אבינו יעקב וחכמתו בעבודתו ית"ש, דלא מבעיא אם היה שולח אנשים, לא היה סמך לבו עליהם כי אין בו תשועה ואנוש אנוש הוא, אלא אף ששלח מלאכי רום, ודאי דהדעת נותן כיון שמלאכי רום הולכים לפניו כעבדים, יסמוך עליהם בלבו כעל עמוד ברזל, אבל הוא אף בהם לא בטח, רק בטחונו היה בהשי"ת, והשליחות היה רק לפניו דהיינו חוץ ממנו, אבל לא בתוכיות הלב כנ"ל. וזה שאמר הכתוב וישלח יעקב מלאכים דייקא, ואף על פי כן לפניו כנ"ל.

וְזֶהוּ וְרַפֹּא יְרַפֵּא (שמות כ״א:י״ט) (עִם שְׁתֵּי הַתֵּבוֹת) מִסְפַּר פִּדְיוֹן נֶפֶשׁ. כִּי עִקָּר הָרְפוּאָה – עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן דַּוְקָא, עַל־יְדֵי שֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין.

וְשַׁבָּת מְשַׁלֵּחַ הֶאָרוֹתָיו לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת, בִּבְחִינַת חַד יָנִיק לְכַמָּה סִטְרִין, וּמְרַפֵּא רְפוּאוֹת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאוֹת הַגּוּף, בִּבְחִינַת (שמות כ״א:י״ט): רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא – שְׁתֵּי רְפוּאוֹת עַל־יְדֵי שַׁבָּת: