Chasidut על שמות 24:10

וְזֶהוּ בְּחִינַת הַשְּׁחִיטָה, כִּי הַנֶּפֶשׁ שֶׁלֹּא זָכָה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה בַּחַיִּים, עַד שֶׁהֻכְרַח לְהִתְגַּלְגֵּל בִּבְהֵמָה מַמָּשׁ עַל-יְדֵי שֶׁהִמְשִׁיךְ עָלָיו רוּחַ הַבְּהֵמָה עַל-יְדֵי חַטָּאוֹתָיו כַּנַּ"ל. וַאֲזַי אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, אוֹי לְאוֹתָהּ כְּלִמָּה (ע' ב"ב דַּף עה) כְּשֶׁנֶּפֶשׁ הָאָדָם הִיא מְגֻלְגֶּלֶת בִּבְהֵמָה, חַס וְשָׁלוֹם, רַחֲמָנָא לִצְלָן, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וַאֲזַי תִּקּוּנוֹ הוּא עַל-יְדֵי הַשְּׁחִיטָה, כִּי שְׁפִיכוּת דָּמִים שֶׁל הַשְּׁחִיטָה זֶה בְּחִינַת שְׁפִיכוּת דָּמִים הַנַּ"ל. וַאֲזַי בְּוַדַּאי הַנֶּפֶשׁ הִיא בִּבְחִינַת דְּמִימָה וּשְׁתִיקָה כַּשֶּה לַטֶּבַח יוּבָל וְגוֹ' (יְשַׁעְיָה נג) וְעַל-יְדֵי הַסַּכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה הוּא מַעֲלֶה אֶת הַנֶּפֶשׁ לִבְחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חִירִיק, בְּחִינַת וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי. (יְשַׁעְיָה סו, א) שֶׁזֶּה נַעֲשֶֹה עַל-יְדֵי בְּחִינַת דֹּם לַה' וְהִתְחוֹלֵל לוֹ, (תְּהִלִּים שָׁם) כִּי הַחַלִּיף הוּא בְּחִינַת חֶרֶב לַה' (יְשַׁעְיָה לד, ו), בְּחִינַת חֶרֶב נוֹקֶמֶת וְכוּ', בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת נְקֻדָּה הַתַּחְתּוֹנָה, בְּחִינַת יְהוֹשֻעַ, בְּחִינַת וְתַּחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵֹה לִבְנַת הַסַּפִּיר (שְׁמוֹת כד, י), בְּחִינַת לְבָנָה, כִּי כָּל זֶה הִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַסַּכִּין שֶׁל שְׁחִיטָה כַּיָּדוּעַ, וַאֲזַי כְּשֶׁחוֹזֵר וְעוֹלָה הַנֶּפֶשׁ זֶה בְּחִינַת תְּשׁוּבָה כַּנַּ"ל. וְעַל-יְדֵי הַתְּשׁוּבָה נַעֲשֶֹה נְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה וְכוּ'. (כַּמְבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם). וַאֲזַי נַעֲשֶֹה אָדָם וְחוֹזֵר הַנֶּפֶשׁ וְעוֹלָה מִבְּחִינַת בְּהֵמָה לִבְחִינַת אָדָם וְזֶהוּ תִּקּוּנָהּ כַּנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת בִּרְכַּת הַשְּׁחִיטָה, כִּי עַתָּה חוֹזֶרֶת הַנֶּפֶשׁ לִבְחִינַת אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר כַּנַּ"ל:

וְזֶהוּ בְּחִינַת (דברים ל״ב:ח׳): יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. לְמִסְפַּר, הוּא לְשׁוֹן סַפִּיר וּנְהִיר, בְּחִינַת (שמות כ״ד:י׳): לִבְנַת הַסַּפִּיר. הַיְנוּ: אַחַר אַנְפִּין נְהִירִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵיהֶם: יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַנְפִּין חֲשׁוּכִין כַּנַּ"ל:

והנ"ל דהנה כתיב (שמות כד י) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהור, ואפשר שלכך יסדו לנו חכז"ל לומר בהיכל לבנת הספיר מה רבו מעשיך ה' ובהיכל עצם השמים לטוהר אומרים וכלם פותחים את פיהם בקדושה ובטהרה, וצ"ל דהלא טהרה מביאה לידי קדושה (ע"ז כ:) והול"ל קודם בטהרה, אבל הענין הוא דלגבי המלאכים שהם אינם פועלים בעצמם לבוא למדריגות הללו רק שהם נבראים כך והקב"ה מצמצם אותן והאציל שכליי נבדלים וע"כ בהם הקדושה קודם ואח"כ טהרה שזהו מלעילא לתתא, ומשא"כ גבי בני אדם נהפוך הוא שהאדם הוא בעצמו צריך לעבוד בכל כחותיו קודם שיבא לידי קדושה, וכמ"ש רשב"י זהירות מביאה כו' וע"כ טהרה מקודם ואח"כ הקדושה, ולא כמו שחושבין כמה בני אדם שרוצים לדבק את עצמם בשעת התפלה ולהתפלל בהתלהבות ונדמה בעיניהם שיש להם דביקות ובאמת הכל דמיונות שוא כי הדביקות הקדושה צריכה לבוא מאיליה ע"י שיקשטו מדותיהם ביראת ה' כל היום בכל דבר שעוסקין ולא לדבק את עצמו רק בשעת התפלה, וזה"ש ותחת רגליו כי הדום רגליו נקרא עוה"ז, שבשעת עסקם בעניני עוה"ז והיינו כמעשה לבנת הספיר שרומז על עבדות ואז ממילא אח"כ כעצם השמים לטוהר.