Chasidut על שמות 31:18

מדרש (שמו"ר פמ"א ה'). ויתן אל משה ככלתו (שמות לא יח). מהו ככלתו (רצ"ל למה נאמר ככלתו גם ככלתו חסר, על כן דרש לשון כלה), אמר רבי שמעון בן לקיש כל שהוא מוציא דברי תורה ואינם עריבים על שומעיהן ככלה שהיא עריבה לבעלה, נוח לו שלא אמרן, בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל, היתה חביבה עליהן ככלה שהיא חביבה על בן זוגה, מנין שנאמר ויתן אל משה ככלתו, עכ"ל. הנה האומר דברי תורה הוא המשפיע כדרך החתן, והשומע הוא מקבל דמיון הכלה, הנה כן הוה ליה למימר במשלו לו כדמיון הכלה שחביב עליה בעלה. אך הוא לדעתי דהנה חביבות החתן להכלה במה שיודע שהיא מיוחדת לו ושלא תקבל מאחרים, ואם יארע שתקבל מאחרים נאסרה לו, אבל הכלה לא נאסר עליה החתן גם אם ישפיע לאחרות. הנה כך הוא לימוד התורה אם אותו המקבל מקבל גם כן חכמות אחרות חיצוניות ולשונות הגוים, הנה נאסר לבן תורה להשמיעו דברי תורה. וז"ש ככלה דייקא, הבן הדבר:

וְזֶה בְּחִינַת מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ. מַרְאֶה, זֶה בְּחִינַת הַמַּרְאֶה וְהַזְּרִיחָה שֶׁל הָרְשִׁימוּ, שֶׁמִּשָּׁם בָּאָה הַתּוֹרָה. וְזֶה בְּחִינַת מַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ, בְּחִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת (שמות לא): אֶצְבַּע אֱלֹקִים:

ובזה יובן, הנותן מתנה לחבירו, שהתורה נקראת מתנה, שנאמר (שמות לא, יח) ויתן אל משה, ודרשו בש"ס (נדרים לח.) וכו', ומשה נתן מתנה שהיא התורה, לחבירו לישראל, וגם שבת נקראת מתנה - ישמח משה במתנת חלקו וכו' (עמידה דשחרית לשבת), ששקול ככל התורה (תנחומא כי תשא לג), ונתן לחבירו, שהוא הקבלה שמוסר ונותן איש לחבירו, מקובל איש מפי איש. צריך להודיעו, שיהי' הדעת נוסף על הקבלה. שנאמר לדעת כי אני ה' מקדשכם, אמר הקדוש ברוך הוא מתנה טובה יש לי בבית גנזי, שהוא עולם הבא, ושבת שמ"ה, אותיות מש"ה, ר"ל שיש ב' בחינות הנ"ל בעולם שנה נפש, דעת בעולם הוא עולם הבא הנקרא בית גנזי, דעת בשנה הוא שבת, דעת בנפש האדם נקראת מש"ה אותיות שמ"ה, על כן לך והודיעם, בחינת משה ילך להודיעם, והבן.