הלכה על שמות 31:18

רפז.
ארעא דקרא. כעין ההרים רקדו כאילים. שמיא זמרו. הגידו שמים צדקו. ישמחו השמים ותגל הארץ. כד אריס קיריס. כשאירס האדון בתלמוד בבלי. קירי. אדון. כירי. עבד. כדא' בע"ז סך קירי פלסתר. חשבון אדוני כזב: ובלשון ירושלמי מוסיף סמך (בראש) [בסוף] תיבותיו. וכן אתה מוצא בכל ספר יוסיפון. ואותו הלשון קורא לאדון קיריס. ועבד כיריס. וכן אתה מוצא בחנניה מישאל ועזריה. כיריס אתון דרמית רוחכון. כלמ' עבדים אתם ורוחכם גסה שלא לכרוע לצלמי. לברתיה דיעקב. תלה השבטים ביעקב. במיפקה לחירן. בצאתה לחירות. ממצרים. ונתן לה את התורה. היא כתובת החתן. וכלה. ואמרי' (ויהי בכלותו) [ויתן אל משה ככלותו] לדבר אתו (שמות ל״א:י״ח). ככלתו כת' חסר וי"ו. כהכנסת כלה לחופה. ושני לוחות כנגד שמים וארץ. כנגד חתן וכלה. כנגד שני שושבינין. לוחות אבן. כדמתרג' משם. רועה אבן ישר'. ואף על זה הוא תולה בברתיה דיעקב. ובחדוות שמיא וארעא. שהלוחות נעשות כלפיהן. וארץ יראה ושקטה. דרשי' במסכת ע"ז בתחילה יראה. ולבסוף שקטה. כשראתה שקיבלו ישר' את התורה: ל"א לברתיה דיעקב. יסד על שאמרו רבותינו כה תאמר לבית יעקב. אל תיקרי לבית יעקב אלא לבת יעקב. ומתי אירסה לאותה בת. כהוציאה ממצרים לחירות: