Chasidut על שמות 32:10

כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת בֶּאֱמֶת עַל יִשְׂרָאֵל, וּמָסַר נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, וְהִשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד, וְלֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ עַל עַצְמוֹ כְּלָל. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר לוֹ (שמות ל״ב:י׳): וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וְהוּא לֹא הִשְׁגִּיחַ עַל זֶה כְּלָל, רַק אָמַר: אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְכוּ' (שם), כִּי הוּא הָיָה רַחֲמָן וּמַנְהִיג אֲמִתִּי,

ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם וכו' (שמות לב י). יש להבין הענין האיך יתכן שיאמר הש"י דבר שלא יתקיים, וחלילה חלילה לומר שמאמר הש"י היה בעת דברו שיתקיים כפשוטו. ושמעתי מאת כבוד אדמו"ר הרב המגיד הק' מהר"י מקאזניץ זצוק"ל ועתה הניחה לי (עשה לי הנחת רוח) ", ויחר אפי בהם (ר"ל מה שהוא אפי שהוא רע בעיני, יחר להם היינו שירע לבם ויחר להם על מה עשו ככה), ואכל"ם (ר"ל על ידי התשובה כזאת אשתוקקם מלשון כלת"ה נפשי (תהלים פד ג)), עד כאן דברי הקדוש. ואם כן לפי זה י"ל שדבריו ית' הם בתנאי, אם לא ישובו אז הפירוש כפשוטו, וגלוי לפניו ית' שישובו ומשה אדונינו יתפלל עבורם, ואז הפירוש כנ"ל ואחת דבר אלקים שתים זו שמענו כי עז לאלקים ולך י"י החסד:

ועוד נ"ל על פי צדיק מושל וכו' (שמואל ב' כג ג), וכמו שדרשו רז"ל (מו"ק דף ט"ז ע"ב). והנה ית"ש אמר למשה ועתה הניחה לי (שמות לב י), פתח לו פתח לומר איני מניחך (שמו"ר מ"ב ט'). והיינו (קהלת י ד) אם רוח המושל יעלה עליך שאתה בגדר זה, מקומך דהיינו ית"ש שהוא מקומך, כמו שנקרא ית"ש מקום שהוא מקומו של עולם, אל תנח לגזור גזירה רעה על ישראל ח"ו, כי זה שהצדיק לא יניח אותו כביכול הוא מרפא יניח, כלומר יעזוב אף חטאים גדולים, דהרי אף בעגל הועיל זה, והוא נכון מאד. או יאמר אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח, כעין זה וקצת באופן אחר, כי באמת מי ערב לנפשו שהוא בגדר זה שיאמר איני מניחך. אך האמת הוא למי שנתן לו השי"ת איזה התנשאות על ישראל שלא בעקיפין, הרי זה יש לו רשות לומר כן, דכיון שנתמנה כו' הרי הוא כאביר שבאבירים יפתח בדורו כו' (ר"ה כ"ה ע"ב), דאפילו ריש גרגותנא כו' (ברכות נ"ח ע"א), וה' בם, כמו שביאר במעשה ה' בפסוק (שמות כג ג) הנה אנכי שולח מלאך וכו'. ולכך אמר משה איני מניחך, אף שהיה עניו מכל אדם והיה מחשיב עצמו כלא, ולא מבעיא אם ראוי לגדולה שעלה אליה, אלא אף אם אינו ראוי אליה, אם כן הגדולה יותר גבוה ממנו, מכל מקום כיון שנתמנה נתמנה. והיינו אם רוח המושל תעלה עליך דייקא, ר"ל שאינך ראוי לו, מכל מקום כיון שנתמנית, מקומך אל תנח ויש לך כח זה לומר איני מניחך, והוא נכון מאד בס"ד.