Chasidut על שמות 33:12
באר מים חיים
ובזה אפשר לפרש מקראי קודש שנתקשו בהם מפרשי התורה במה שאמר משה (שמות ל"ג, י"ב-ט"ז) ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח וגו' ועתה אם נא מצאתי חן וגו' הודעני נא את דרכך וגו' וראה כי עמך הגוי הזה ויאמר פני ילכו והניחותי לך ויאמר אליו אם אין פניך הולכים וגו' ובמה יודע איפוא כי מצאתי חן וגו' הלוא בלכתך עמנו ונפלינו וגו'. כי משה כשמעו מהקב"ה שאמר לו הנני שולח מלאך לפניך וגו' לא הבין כוונת הקב"ה בזה. כי הלא גם מלאך אלהים לא יעשה דבר כי אם בשם ה' וכמאמר הכתוב (שם כ"ג, כ"א) כי שמי בקרבו ומה ישתנה בשליחות הזה. ולזה אמר ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי וגו' פירוש מה יהיה ענין שליחות זה ומי ילך עמנו. ועתה אם נא מצאתי חן וגו' הודעני נא את דרכך ואדעך. כלומר אדע נא דרכיך בזה על איזה אופן הוא אם ח"ו רעה גמורה הוא או אינו כל כך. וראה כי עמך הגוי הזה. פירוש וצריך אתה לחוס עליהם שלא תרע להם בדבר קשה ח"ו. ולזה, ויאמר פני ילכו והניחותי לך. הודיע דרכיו למשה בזה כי זה כוונתו שיסלק בחינת הנסים הנגלים המופלאים המכונים על פני ה' וזה פני ילכו בחינת הפנים זה ילך מאתכם שלא תראו פני עוד בנסים נגלים ואך אף על פי כן והניחותי לך שאנחה אותך אל הארץ (כי תחילה אמר לו (שם ל"ב, ל"ד) לך נחה וגו' שהוא ינחם ועתה אמר והניחותי שאני אנחה אתכם) ולא תירא מרעות אשר ימצא אתכם כי על כל פנים אעשה נפלאות להם להביאם לשם רק שיהיו מלובשים בטבע העולם שלא יראו פני. ועל כן ויאמר אליו אם אין פניך הולכים אל תעלנו וגו' אם לא יהיו בחינת הפנים בנסים נגלים אל תעלנו כלל כי ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן וגו' אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה כאשר כתבנו למעלה אשר בזה נפרשין ישראל מכל האומות שהם חלק ה' ורואין נסים בהתגלות פני ה' שלא בטבע. ולא כן אומות העולם שמלך אלהים על גוים להתגלגל עמהם רק בטבע לא יותר. ולזה ויאמר ה' אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה וגו' כי כן באמת נעשה שהושיע ה' לישראל בנסים מופלאים כמו בשמש בגבעון דום ובהפלת חומת יריחו על ידי השופר וכדומה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תפארת יוסף
ויאמר משה אל ד' ראה אתה אומר אלי העל את העם וגו' (שמות ל״ג:י״ב).
אמר בזה כבוד אזמו"ר זלה"ה, אשר בכל התחלפות הזמנים מימי קיץ לימי חורף ומימי החורף לימי הקיץ, עומד משרע"ה ומתפלל תפלה זו. והענין הוא כמו שכתוב (תהילים ק״מ:ח׳) אלהים ד' עוז ישועתי סכותה לראשי ביום נשק, ואיתא בירושלמי (יבמות פרק ט"ו) ביום שהקיץ נושק את החורף וכו' דבר אחר ביום ששני העולמות נושקין זה את זה וכו'. והוא כי התחלפות הזמנים מורה, אשר השי"ת משנה אז מהנהגה להנהגה חדשה. ומי שהוא דבוק בהשורש ומכיר איך השי"ת מנהג תמיד בכל עת ועת, ולית אתר פנוי מניה, אז יש לאדם מזה גודל שמירה. אבל מי שאינו מכיר זאת היטב, הוא נופל תחת המקרים, ויכול אז להזיק לו כל דבר. וזה ענין של התפלה שמתפלל משרע"ה בהתחלפות הזמנים, ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה וגו' ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך וגומר. והיינו, כי האומות אינן נדבקים בשורש, ורק שהם נאחזין בגוון מדה אחת. וממילא כשהשי"ת משנה הנהגתו אז נתבטלו, שאני ישראל מאחר שהם נדבקין בשורש. וזה הלא בלכתך עמנו, מזה יש להם גודל שמירה:
אמר בזה כבוד אזמו"ר זלה"ה, אשר בכל התחלפות הזמנים מימי קיץ לימי חורף ומימי החורף לימי הקיץ, עומד משרע"ה ומתפלל תפלה זו. והענין הוא כמו שכתוב (תהילים ק״מ:ח׳) אלהים ד' עוז ישועתי סכותה לראשי ביום נשק, ואיתא בירושלמי (יבמות פרק ט"ו) ביום שהקיץ נושק את החורף וכו' דבר אחר ביום ששני העולמות נושקין זה את זה וכו'. והוא כי התחלפות הזמנים מורה, אשר השי"ת משנה אז מהנהגה להנהגה חדשה. ומי שהוא דבוק בהשורש ומכיר איך השי"ת מנהג תמיד בכל עת ועת, ולית אתר פנוי מניה, אז יש לאדם מזה גודל שמירה. אבל מי שאינו מכיר זאת היטב, הוא נופל תחת המקרים, ויכול אז להזיק לו כל דבר. וזה ענין של התפלה שמתפלל משרע"ה בהתחלפות הזמנים, ראה אתה אומר אלי העל את העם הזה וגו' ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך וגומר. והיינו, כי האומות אינן נדבקים בשורש, ורק שהם נאחזין בגוון מדה אחת. וממילא כשהשי"ת משנה הנהגתו אז נתבטלו, שאני ישראל מאחר שהם נדבקין בשורש. וזה הלא בלכתך עמנו, מזה יש להם גודל שמירה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תפארת יוסף
ויאמר משה אל ד' ראה אתה אמר אלי העל את העם זה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי (שמות ל״ג:י״ב).
ואיתא במדרש (רבה שמות מה) והובא (ברש"י ז"ל על מקומו) ואשר אמרת לי הנה אנכי שולח מלאך אין זה הודעה שאין אני חפץ בה. ביאר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה, אשר בכל התחלפות הזמנים מימי הקיץ לימי החורף ומימי החורף לימי הקיץ עומד משרע"ה ומתפלל תפלה זו. והענין בזה, כי מה שהאדם עובד את השי"ת בכל השנה ומסגל מצוות ומעשים טובים, וכשבא המועד נקבע אז בקביעות שלא יוכל להפסיד מזאת הקדושה, וישראל בכל פעם שואף לעבודה היותר גדולה ואינו מסתפק עצמו בזאת הקדושה שנקבע אצלו, רק רוצה תמיד לעבוד את השי"ת ביתר שאת וביתר עוז, וכדאיתא במדרש (רבה ויקרא ד') משל לבת מלך שנישאה להדיוט כל המעדנים שנותן לה אינו יוצא ידי חובתה למה מפני שהיא בת מלך, כך הנפש לא תמלא למה מפני שהיא מן העליונים, היינו הנפש של ישראל אינו בנייחא מזה אף שנקבע אצלו בקביעות, מ"מ שואף יותר לאור ד' ורוצה לעבוד את השי"ת יותר. ולזה עומד משרע"ה ומתפלל ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי, ואף שאמרת הנה אנכי שולח מלאך אין זו הודעה שאין אני חפץ בה, כי מלאך נקרא עומד כדכתיב (זכריה ג׳:ז׳) ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, והיינו שאין לו בחירה, הגם שאין יכול להפסיד כלום מ"מ אינו יכול להרויח ג"כ, שאני ישראל שהם נקראים מהלכים ויש להם בחירה ואף שיכולים ח"ו להפסיד אבל יכולים להרויח ג"כ. ולזה לא רצה משרע"ה בהנהגת המלאך, מחמת שישראל אין לו נייחא מהנהגת המלאך ורוצה שהקדושה שנקבע בו עכשיו לא יפסיד, ועוד רוצה להרויח ג"כ שמהיום והלאה יעבוד את השי"ת ביתר שאת וביתר עוז:
ואיתא במדרש (רבה שמות מה) והובא (ברש"י ז"ל על מקומו) ואשר אמרת לי הנה אנכי שולח מלאך אין זה הודעה שאין אני חפץ בה. ביאר בזה כבוד אזמו"ר זללה"ה, אשר בכל התחלפות הזמנים מימי הקיץ לימי החורף ומימי החורף לימי הקיץ עומד משרע"ה ומתפלל תפלה זו. והענין בזה, כי מה שהאדם עובד את השי"ת בכל השנה ומסגל מצוות ומעשים טובים, וכשבא המועד נקבע אז בקביעות שלא יוכל להפסיד מזאת הקדושה, וישראל בכל פעם שואף לעבודה היותר גדולה ואינו מסתפק עצמו בזאת הקדושה שנקבע אצלו, רק רוצה תמיד לעבוד את השי"ת ביתר שאת וביתר עוז, וכדאיתא במדרש (רבה ויקרא ד') משל לבת מלך שנישאה להדיוט כל המעדנים שנותן לה אינו יוצא ידי חובתה למה מפני שהיא בת מלך, כך הנפש לא תמלא למה מפני שהיא מן העליונים, היינו הנפש של ישראל אינו בנייחא מזה אף שנקבע אצלו בקביעות, מ"מ שואף יותר לאור ד' ורוצה לעבוד את השי"ת יותר. ולזה עומד משרע"ה ומתפלל ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי, ואף שאמרת הנה אנכי שולח מלאך אין זו הודעה שאין אני חפץ בה, כי מלאך נקרא עומד כדכתיב (זכריה ג׳:ז׳) ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, והיינו שאין לו בחירה, הגם שאין יכול להפסיד כלום מ"מ אינו יכול להרויח ג"כ, שאני ישראל שהם נקראים מהלכים ויש להם בחירה ואף שיכולים ח"ו להפסיד אבל יכולים להרויח ג"כ. ולזה לא רצה משרע"ה בהנהגת המלאך, מחמת שישראל אין לו נייחא מהנהגת המלאך ורוצה שהקדושה שנקבע בו עכשיו לא יפסיד, ועוד רוצה להרויח ג"כ שמהיום והלאה יעבוד את השי"ת ביתר שאת וביתר עוז:
Ask RabbiBookmarkShareCopy