רמב"ן
לא תאכל ממנו מן הפרי יזהירנו כי העץ אינו נאכל וכן אמר למטה (בראשית ג׳:ג׳) מפרי העץ אשר בתוך הגן וכמהו ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו (מלכים ב יח לא) וכן בעצבון תאכלנה (בראשית ג׳:י״ז) תאכל פריה:
אבן עזרא
ואחר שאמר מעץ הדעת לא תאכל מה צורך למלת ממנו. רק הוסיף לבאר. וכן ותפתח ותראהו את הילד. או טעמו אפילו מעט ממנו. ודקדוק ממנו בספר היסוד תמצאנו ודע כי אדם מלא דעת הי' כי השם לא יצוה לאשר אין לו דעת רק דעת טוב ורע בדבר אחד לבדו לא ידע. הלא תרא' שקרא שמות לכל הבהמה והעוף כפי תולדת כל אחד ואחד והנה חכם גדול הי'. ולולי שהי' כן לא הביא השם את בריאותיו אליו לראות מה יקראם והוא יודע ממנו שהוא בער. גם השם הראה לו עץ הדעת כי הנה אשתו ידע' שהוא בתוך הגן:
שד"ל
ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו: מלת ממנו נכפלה לחיזוק כמו למטה (כ"ג), לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת.