אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. אפשר לרמוז בס"ד כי היצ"הט נקרא לב והיצ"הר נקרא ג"כ לב ע"ד לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו שהיצ"הט בימין והיצ"הר בשמאל ולכן נאמר בכל לבבך בשני יצריך יצ"הט ויצ"הר. ואמנם האדם צריך שיהיה לו לב אחר והיינו שיכניע את היצ"הר ע"י עסק התורה ויכלול אותו עם יצ"הט ויהיה הכל טוב לב אחד דוקא ולא שישתמש בשני לבבות דהיינו ביצ"הט וביצ"הר והנה דו בלשון יון הוא שנים ע"ד טב למיתב טן דו כידוע וז"ש לא טוב היות האדם לבדו ר"ל ל"ב ד"ו דהיינו ב' לבבות יצ"הט ויצ"הר. אעשה לו עזר היא התורה כנגדו של היצ"הר כדי שיכניע אותו ע"י עסק התורה ויכלול אותו עם היצ"הט ויהיה לו לב אחר דוקא וע"ד מ"ש רז"ל בראתי יצ"הר בראתי לו תורה תבלין או עזר קאי על האשה שמצלת האדם מן החטא ובזה יכניע היצ"הר ויעשנו טוב:
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ואיתא במדרש וז"ל אעשה לו עזר כנגדו אם זכה עזר ואם לאו כנגדו א"ר יהושע בר נחמיא אם זכה כאשתו של ר' חנינא בר חכינאי ואם לאו כאשתו של ר"י הגלילי רבי יוסי הוה ליה אנתתא בישא והוות ברתא דאחתיה והות בזיה ליה קדם תלמידוי אמרין תלמידוי שבקא להדא אינתת בישא דליתא מייקרך אמר להון פורנא רב עלי לית בידי מה אשבוק לה. אחר זמן הוון יתבין פשטין הוא ורבי אלעזר בן עזריה דמן חקלין א"ל משגח רבי ואנן סלקין בביתא א"ל אין סליק. כי סליק אמבת לאפיה ונפקת לה. צפה בההוא קדירה. אמר לה אית בההיא קדירה כלום. א"ל אית פרפריין. אזל גליתה ואשכחן פרגיין. ידע רבי אלעזר בן עזריה מה הוא שמע. יתבון להון אכלון. א"ל רבי לא אמרת אלא פרפריין. והא אשכחנן בגווה פרגיין. אמר נו מעשה נסים הן מן דחסלין א"ל רבי שבוקא ההוא אנתתא מנך. דלית היא עבדא ליקרתך. א"ל פורנא רב עלי ולית לי מה אשבוק לה. א"ל אנן יהבין לה פורנא ושבקית מינך. עבדון ליה כן פסק לה פורנא. ושבקיתא מניה ואסבון יתיה אתתא אחרא טבא מינה. גרמון חובין לההיא אתתא ואזלת ואתנסבת לסנטרין דקרתא. לבתר יומין אתון יסורין עליה ואיתעוור והוות ציירת בידיה ומחזרא ליה על שקקיא דקרתא. כיון דהות מטיא בשקקיה דרבי יוסי הגלילי הות קיימא לה וחזרה לאחורה מן דהוה ההוא גברא חכים קרתא. אמר לה למה את לא מובלת ליה לשכונותיה דר' יוסי הגלילי דאנא שמע דההוא עביד מצוה. אמרת ליה משבקתיה אנא. ולית בי דליחמי סבר אפיה. אחר זמן אתון קרון בשכונתיה דר' יוסי ארגיש בה יום קדמון ויום תניין ושרי מחי לה ואזל קלהון והוון מתבזין בכל קרתא אודיק ר' יוסי לקולהון וחמהון מתבזין בגו שוקא. א"ל למה את מחי לה א"ל כל יום היא מובדה פרנסתיה דהדין שקקיה מיניה. כיון דשמע ר' יוסי כן נסבהון ויהב יתהון בחדא ביתא מן דידיה. והוה מפרנס יתהון כל ימי חייהון. על שם ומבשרך אל תתעלם עכ"ל: ועובדא דאשתו דרבי חנינא בן חכינאי. רבי חנינא בן חכינאי הוה קאזיל לבי רב בשלהי הלוליה דרשב"י אמ' ליה איעכב לי עד דאתי בהדך לא אעכבא ליה אזל יתיב תרי סרי שני בבי רב עד דאתיה אשתנו שבילי דמתא ולא ידע למיזל לביתיה אזל יתיב אגודא דנהרא שמע לההיא רביתא דהוו קרו לה בת חכינאי בת חכינאי מלי קולתיך ותא נזיל אמר שמע מינה האי רביתא דידן אזל בהדה הוה יתיבא דביתהו קא נהלא קמחא דל עינא חזיתיה סוי לבה פרח רוחה אמר לפניו רבש"ע ענייה זו זה שכרה בעא רחמי עלה וחייה: והנה לכאורה י"ל דמאי הוסיף רבי יהושע בר נחמיה על ת"ק בזה דהא ת"ק נמי דקא מפרש זכה עזר לא זכה כנגדו ג"כ משמעות דבריו כהאי גוונא או אשה טובה או אשה רעה והוא מאי הוסיף בדמיון הזה ועוד בשלמא הדמיון העזר שדימה לאשתו של ר"ח הוא דמיון טוב דבודאי אשה כזאת לא תמצא כ"כ שתמתין לבעלה שנים עשר שנים בשמחה וטוב לבב וכמו שהמעשה תעיד עליה כי נעשה לה נס פלילי שחייתה מן המיתה אשר הוא נגד הטבע ולא שכיח ובודאי שהקב"ה ראה טוהר לבבה בהליכת בעלה ללמוד תורה שהיה הדבר ברצון נפשה ושמחת לבבה ולכן עשה לה נס עצום ונורא כזה כי גם ר"ח תלה הבקשה בה שאמר רבש"ע ענייה זו לשוא שמרה. ואמנם מה שדימה הכנגדו לאשתו של ר"י הגלילי לא ידענו למה דימה לזאת והלא יש כמה נשים שהיו קשות ורעות לבעליהן יותר ויותר ממנה וכדאיתא כמה מעשיות כזאת בש"ס ומדרשים:
מי השלוח
אעשה לו עזר כנגדו. ביאר הענין, כי כן הוא רצון הבורא ית' שיצמח לאדם עזר וסיעתא מדבר שהוא כנגדו, והיינו כמו התלמיד להרב, כמו שמצינו (בבא מציעא פ"ד.) על ר"ש בן לקיש נגד ר' יוחנן דהוי מקשי ליה כ"ד קושיתא ומפרק ליה כ"ד פריקין וממילא רווחא שמעתא ולא כר"א דאמר ליה תניא דמסייע לך, כי ע"י שהאדם יראה מה שמקשין לו אז יחזק דבריו ביותר ראיות ויצאו דבריו היטב לאור.