מי השלוח
ותלך לדרוש את ה'. ופירש"י מה תהא בסופה, וכמו ששמענו בשם הרה"ק מפרשיסחא זצ"ל, דהינו שרבקה חשבה שהוא עובר אחד שיש בו שינוי עתים ורצונות פעמים לטוב ופעמים להפך, כי כשעוברת על בתי מדרשות מפרכס לצאת וכמו כן בהפך. ועל זה דרשה את ה' לידע אם עכ"פ יתברר בסוף לטוב, יהיה הכל טוב.
(פרי צדיק ויחי ב')
(פרי צדיק ויחי ב')
אוהב ישראל
ותאמר א"כ למה זה אנכי. ע"ד מה שמבואר לעיל במקומו דהיינו שהיא סברה שהיא מעוברת מאחד והנה כשעברה ע"פ ע"ז עשו מפרכס לצאת וכשהיתה עוברת ע"פ בהמ"ד יעקב מפרכס לצאת. ולכן היה קשה לה היכן הוא הבחירה מהעיבור זה שהקב"ה נתן הבחירה ביד האדם לבחור בטוב או ברע איזה שירצה ובהעיבור הזה אין בו שום בחירה כי הוא רוצה בשתיהן כנ"ל וזהו פי' הפ' למה זה אנכי היינו היכן היא הבחירה מזה המכונה בשם אנכי ור"ל שאדם אומר על עצמו אנכי והיינו שאעשה כרצוני מצד הבחירה ואבחור בא' מהדרכים ועיבור זה אין לו בחי' זאת והוא בוחר בשתיהן ולעומת זה השיבו לה שם ועבר שני גוים בבטנך אחד בוחר בטוב וא' ברע. ושני לאומים וגו' יתבאר ע"פ שאחז"ל ע"פ לפתח חטאת רובץ היינו שהיצה"ר בא לאדם משעת לידה וזהו ממעיך יפרדו היינו אחר ההולדה אז תבוא היצה"ר להם ואז יהיה הא' רשע גמור והשני יהיה צדיק גמור ויפרידו זה מזה כי עד עתה הם מתדבקים והבן:
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי וגו'. הדקדוק מבואר ויובן בס"ד דהנה היא נתעכבה כמה שנים ולא בא לה הריון והנה בזה העיכוב יש ספק אם היתה העכבה מסיבתה או מסיבת יצחק כי לפעמים ימצא העיכוב מן האשה שהיא עקרה ולפעמים מן האיש שהוא עצמו עקר והאשה טובה והנה כאן שנתעכבה כמה שנים ולא בא לה הריון מסתמ' היה א' מהם עקר או סבה אחרת שאינו ראוי להוליד ואח"ך כשהרתה ודאי עשה הקב"ה עם אחד מהם נס ונעשה ראוי להוליד ואמנם לא נודע עדיין אם ממנה היתה העכבה והקב"ה עשה את הנס עמה או מן יצחק היתה העכבה ועמו נעשה הנס והנה כשהתרוצצו הבנים בקרבה הבינה והכריחה בדעתה שהעכבה לא היתה ממנה והוא שענין רציצת הבנים פי' רז"ל הכוונה כשהיתה הולכת על בתי ע"ז היה בעשו מפרכס לצאת וכשהיתה הולכת על בתי מדרשות היה יעקב מפרכס לצאת וא"כ השתא מזה יש להבין שיש בבטנה שנים אחד צדיק ואחד רשע והשתא מוכרח להם שהרשע בא מצידה בשביל שהיתה בת רשעים והצדיק בא מצד יצחק שהיה צדיק כן צדיק וא"כ השתא אם העכבה היתה ממנה שהיא עצמה היתה עקרה והקב"ה עשה לה נס ובא לה הריון א"כ איך אפשר שיצא מצידה אחד רשע והלא הקב"ה לא עביד ניסא לשקרי ומאחר שעשה לה נס איך יצא מצדה רשע אלא ודאי שהיא לא היה ממנה שום עכבה כלל אלא היא היתה ראויה להריון ולהוליד והעכבה היתה מכח יצחק שהוא היה עקר וא"כ הנס נעשה אתו עמו דוקא שנעשה לו נס שיהיה ראוי להוליד ומצדו כבר יצא צדיק וא"כ השתא אחר שהכריחה מכח רציצת הבנים שהעכב' מיצחק ולא ממנה התחיל' להתרעם על צערה שהיתה מצטערת ומתאוה ומתפללת על ההריון שהיתה חושבת שהעכבה ממנה והיתה מצטערת תמיד ומתפללת על עצמה שיבא לה הריון ומאחר שהעכבה ממנו א"כ היא מה לה להתטפל ולדאוג בזה הלא יצחק עצמו צריך הוא להתאזר ולהתפלל על עצמו שיהיה ראוי להוליד וזהו שפירש רש"י ז"ל וז"ל א"כ למה זה אנכי מתאווה ומתפללת על הריון והכוונה למה זה אנכי הייתי מקודם מתאווה ומתפללת על הריון מאחר שאין מצדי שום עכבה והוא לבדו צריך להתפלל על עצמו שיהיה ראוי להוליד ותלך לדרוש את ה' לראות אם כנים הדברים אלו שהכריחה בדעתה אם לאו ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך וגו' והכוונה לא כמו שחשבת שהעכבה היתה מיצחק ולא ממך אלא לעולם ממך היתה העכבה שאת היית עקרה ומה שיש אצלך אחד רשע אין בזה משום לא עביד קב"ה ניסא לשקרי דזה מוכרח להיות דאלו הם שני גוים ושני לאומים הם וצריך עשו לבא לצורך תקון יעקב שיהיה עשו שואב כל הזוהמא כולה ויעקב יצא מלובן זך ונקי וזהו ולאם מלאם יאמץ וכן צריך להיות ולו נגלו כל תעלומות וזהו מפלאות תמים דעים: