אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ובזה יובן בס"ד רמז הפסוק עתה הפעם ילוה אישי אלי וכו' והוא דהנה אפשר לרמוז בס"ד בי הבן הראשון שהוא ראובן רמז לבית ראשון וזה ראו בן רמז לשכינה כביכול שהיא מילוי ב"ן דשם הו"יה ב"ה ובבית ראשון היה נגלה בו כבוד השכינה יותר משא"כ בית שני שחסר ממנו חמשה דברים הנוראים. ושמעון רמז לבית שני שהיה בו שליטת מלכי פרס כי לכן היה יורד אש על המזבח כדמות כלב וזהו שמעון שם עון ולוי רמז לבית שלישי שיבנה במהרה בימינו אכי"ר כי לוי רמז לחיבור ולווי ישראל עם השכינה שתמיד יהיו מחוברים יחד ולבן אמרה גבי ראובן כי עתה יאהבני אישי שישראל שבאותו הדור היו אהובים לפני הקב"ה יותר ובפרט כי שלמה הע"ה שבנה בית ראשון אהב אותו הקב"ה כמ"ש הפסוק גבי שלמה וה' אהבו וגם ישראל שבאותו הדור היה להם אהבה עם שאר אומות כי ה' הניח להם מסביב אין שטן ואין פגע רע ולכן אמרה כי עתה יאהבני אישי וגבי שמעון שהוא רמז לבית שני אמרה כי שמע ה' כי שנואה אנכי שבבנין בית שני היו ישראל שנואים אצל האו"הע שכל יום היו כותבים עליהם שטנה למלכי פרס והיו מבטלים אותם מן הבנין וגם אותם שהיו בגולה היו שנואים בעיני האומות והיה חרפת אדם לוקח כל הנק' כשם יהודי ולכן אמרה כי שמע ה' כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה וגבי לוי שהוא רמז לבית שלישי שיבנה במהרה בימינו אכי"ר אמרה עתה ילוה אישי אלי שידוע הוא שבית שלישי הוא קיים לעד לעולם ולא יחרב ואין אחריו שעבוד אלא תתקיים המלוכה ביד ישראל ויהיו ישראל תמיד אוכלים על שלחן אבינו שבשמים ולכן אמרה ילוה אישי כביכול הקב"ה אלי. והנה לפי האמור שלעתיד אז יהיה יעקוב מלא בוא"ו ויתחבר עם מספר לאה יותר מרחל לכן אמרה עתה הפעם שהוא רמז לגאולה בזמן בית שלישי ילוה אישי אלי ר"ל יתחבר ויתצרף מספר אישי יעקב אלי ולא עם רחל.
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
או יובן בס"ד עתה הפעם ילוה אישי אלי והוא ע"ד מ"ש במדרש ע"פ הפעם אודה את ה' משל לכהן שהיה עומד בגורן נתן לו א' כור של מעשר ולא החזיק לו טובה בא אחד ונתן לו קומץ של חולין והחזיק לו טובה א"ל אדוני הכהן אני נתתי לך כור של חטים ולא החזקת לי טובה וזה לא נתן לך אלא קומץ אחת והחזקת לו טובה א"ל אתה מחלקי נתת לי אבל זה משלו נתן לי כך לפי שהיו האמהות סבורות שזו מעמדת ג' וזו מעמדת ג' וכיון שילדה לאה בן רביעי אמרה הפעם אודה את ה' ע"כ ע"ש ונמצא לפ"ז שלאה היתה בטוחה שתוליד ג' בנים ואין לה בזה שום ספק ואין צריכה להתפלל על זאת אבל על יותר משלושה לא היתה בטוחה בדעתה ולכן השתא אחר שילדה את לוי שהוא שלישי אמרה עתה הפעם אם ארצה לבקש בן רביעי צריך לזה שילוה אישי אלי בתפלה כי לזה צריך כח גדול וזכות רב שהוא חוץ מן המכוון ולכן צריך לצרף עמי תפלת בעלי ג"כ כדי שאזכה לבן רביעי.
תפארת שלמה
ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילווה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי. הנה יש לרמז בזה במה שנכתב אצל בני השפחות ותלד זלפה ליעקב בן. וכן ותלד בן שני ליעקב וכן בכולם אבל אצל האמהות לא כתיב כן רק ותלד בן. אך הנ"ל עפ"י מ"ש שבטי י"ה עדות לישראל. ר"ל כי כל ענין מעלת הצדיקים להיות ג"כ תולדותיהן כיוצא בהן לזאת ע"י השבטים הקדושים שהיתה מטתו שלימה י"ב שבטי י"ה כולם צדיקים כולם ברורים מזה היה ניכר מעלתו של יעקב אביהם וזהו עדות לישראל כו'. ולזאת הנה אצל האמהות בני הגבירות לא הוצרך לכתוב שילדו ליעקב רק לאה רמזה זאת בלידת בן שלישי כי ילדתי לו שלשה בנים כולם ברורים בצדקתם כמו אביהם. אך בבני השפחו' הוצרך לאשמעינן שגם המה היו כיוצא בו ולזה נאמר ותלד ליעקב בן להיות כמותו. וז"ש ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב. מאשר כל מגמתה היה להוליד זרע קודש כמו יעקב. ולזה היתה מצטערת כי לא זכתה להעמיד בן כמותו באמרה כי היא בשפלות המדריגה ואיננה ראויה להעמיד בנים כמותו. וזה שאמרה הבה לי בנים כו'. פי' שרצונה להעמיד ממנו בנים כמותו להיות תולדותיה כיוצא בו: