בן איש חי
כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני נ"ל בס"ד אכפרה לשון קנוח שהיה מברר ממנו נ"ק בזאת המנחה ששלח ואחר כן כשיבא אצלי אראה פני ראיה במחשבה וכונה לברר ממנו עוד אולי ישא פני ממנו עוד ניצוצי קדושה:
תפארת שלמה
ויאמר שלחני כי עלה השחר. ופרש"י וצריך אני לומר שירה ע"ש. יש להבין למה רק בעת הזאת שהיה עם יעקב הגיע זמנו לומר שירה וכי כל המלאכים אומרים שירה בכל יום הלא יש שאין אומרים רק פעם אחת ביובל או פעם אחת בשמיטה ואיך במכוון רק בעת הזאת הגיע זמנו לומר שירה. אך הנה מבואר בזוה"ק פ' שמות י"ז וז"ל כד אנח לישראל תחות שלטנותא דאומין יתיב וגעי ובכי הה"ד במסתרים תבכה נפשי וכו' ע"ש. אי טרנא עציב וכ"ש דגעי ובכי שמשוי מאי עבדי הה"ד הן אראלם צעקו חוצה וכו' ע"ש. הנה לכך אין דרך המלאכים לומר שירה למעלה בעת אשר לא טוב לבנ"י חלילה כמבואר בזה אך בעת אשר טוב לישראל בישועה ורחמים הנה גם המלאכים בטוב לב אומרים שירה לפני הש"י. וז"ש פנות צבאיו קדושים רוממי שדי תמיד מספרים כבוד אל וקדושתו. פי' שגם אמת אשר יש מלאכים גדולים אשר תמיד מספרי' כבוד אל וקדושתו תתברך כו' ועונים באימה כו' קדוש קדוש כו' אבל עיקר הדבר לאל ברוך נעימות יתנו וכו' לברך הש"י כי אך הוא פועל גבורות בעל מלחמות זורע צדקות וכו' ומשפיע לבנ"י כל טוב. אזי הנה המלאכים בטוב לב ירונו להש"י כי השמחה במעונו אז הנה זמירות יאמרו ותשבחות ישמיעו הנה התשבחו' האלו הם מקובלים לפני הש"י. לכן גם המלאכים צריכין לבקש תמיד על ישועת ישראל כו' וז"ש שאין המלאכים אומרים שירה למעלה עד שאמרו בנ"י למטה תחלה. פי' שיהיו נושעים ברב טוב למטה להיות שמחים וטובי לב לומר שירה ושבחה להש"י אזי גם המלאכים אומרים שירה. והנה גם בזה כ"ז שהי' יעקב אבינו ע"ה בגלות במר נפשו מצרת עשו ולבן לא יכלו המלאכים לומר שירה למעלה אך כאשר בעת הזאת הנה ישראל נושע בה' מלבן ומשר של עשו אז בא הזמן עת הזמר של המלאכים לומר שירה למעלה כולם כאחד כנ"ל:
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
לא אשלחך כי אם ברכתני. יובן בס"ד לרמוז ר"ת כי אם ברכתני הוא כאב שרמז לו שיברך אותו כמו הברכה של אביו שברך אותו ויתן לך וכו' כדי שיהיו הברכות חזקות אצלו.