מי השלוח
ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע וכו'. איתא בגמ' (סנהדרין ו':) כל המברך את יהודא נקרא בוצע. הענין בזה דהנה איתא בגמ' (נדרים ל"ב:) בשעתא דיצר הרע לית מאן דמדכר ליצר טוב, והוא כשהש"י חפץ לנסות את האדם אז משכח ממנו כל חומר האיסור מהדבר שרוצה לנסותו בו, וזה ג"כ היה ענין השבטים כאשר רצו להרגו אז נעלם מהם כל האיסור ורק בעצות זולת ד"ת ניצל מידם וגם הם ניצולו מעון, כי יהודא היה חכם גדול בחכמות עולם הזה ע"כ זמם עצה ואמר מה בצע פי' אף שהיה נראה לו שמצד הדין מותר להרגו כמו שיתבאר אך מה הנאה יגיע לנו מזה. [וכי יתן לי אבי הכתונת פסים, הלא ענין הכתונת פסים שייך רק ליוסף. תשלום.] וכי בשביל זה יאהבנו אבינו ביותר, ומיד כשהוסכם ביניהם שלא יהרגו אותו ראו חומר האיסור שאסור להרגו מצד הדין ג"כ, וזאת העצה שע"פ חכמת עוה"ז אסור לאדם שיגן עמה בעדו בכל עת רק בעת הנסיון שאין עצה אחרת, אבל לפרוש מאיסור בעת שזוכר שהדבר אסור, אסור לו לפרוש את עצמו ע"פ עצה כזאת רק מחמת פקודתו ית'. וזה פי' הגמ' כל המברך את יהודא היינו שישר הדבר בעיניו לעשות תמיד כן נקרא בוצע כי יהודא ג"כ לא לקח לו עצה הזאת בלתי בשעת הנסיון.
בית הלוי על התורה
מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו. הענין דהנה גדר העונש על איזו מעשה שיבא על שני אופנים, או בגדר נקמה למה שעשה לו רעה מקודם וזה יכול להעשות גם בסתר וצינעא דהא מ"מ לוקח נקמתו ממנו. ואופן השני הוא לגדור גדר בפני עושי עולה לבל יזידון אחרים לעשות כמעשיו וכמאמר הכתוב והנשארים ישמעו וייראו ולא יזידון עוד. ואם הוא באופן זה צריך להעשות דוקא בפרהסיא ובפומבי למען ידעו הכל מהעונש שהגיע לו על מעשיו. והלה גדר נקמה אינו ראוי לעשות איש באחיו, דאפילו אם אחיו חטא נגדו מ"מ ראוי למחול לו ועל כל פשעים תכסה אהבה. אבל אם יבא בגדר סייג וגדר יתכן גם באחיו אחרי שהוא תיקון העולם, ואדרבה עוד יתחזק הגדר והסייג יותר אם יראו האחרים דגם לאחיו לא נשא פנים בעשותו עולה וילמדו אחרים ק"ו בעצמן. וזהו שאמר להם יהודה מה בצע כי נהרוג את אחינו וכסינו את דמו, אמר דשני האופנים לא שייך כאן, אחר שאחינו בשרנו הוא ולא שייך להענישו בגדר נקמה, וגם כיון שנצטרך בע"כ לכסות הדבר ולהעלימו שלא יודע לאחרים הרי אין בזה שום סייג וגדר כלל וא"כ הוא פועל ריק מכל הצדדים ומה נרווח בזה:
מדרש לקח טוב
יהודה אתה יודוך אחיך. יהודה שמו הודאה. על שהודת לאה אמו. שנא' הפעם אודה את ה' על כן קראה שמו יהודה (בראשית כט לה). והוא בעצמו הודה במעשה תמר ולא בוש. לפיכך אתה יודוך. כלומר אתה הודת על האמת והצלת את תמר מלישרף. ולפיכך יודוך אחיך. שאתה מלך עליהם. וכן היה שעמדו ממנו שלשים מלכים ונשיאים כמנין יהוד"ה הרי שלשים. מן אברהם עד שלמה ט"ו דורות. ואברהם אבינו נשיא היה. שנאמר נשיא אלהים אתה בתוכנו (בראשית כג ו). אברהם. יצחק. יעקב. יהודה. פרץ. חצרון. רם. עמינדב. נחשון. שלמון. בועז. עובד. ישי. דוד. ושלמה. הרי ט"ו. ומן שלמה עד גלות יכניה ט"ו. רחבעם. אביה. אסא. יהושפט. יהורם. אחזיהו. יואש. ואמציה. עזריה יותם. אחז. יחזקיהו. מנשה. אמון. יאשיהו. יכניה. לכך נמשלה מלכות יהודה כירח. שנא' כירח יכון עולם (תהלים פט לח). כשם שהוא עולה ומתגבר עד ט"ו יום. ועוד חוזר ומתכסה מעט מעט עד ט"ו ימים. כך מן אברהם עד שלמה ט"ו. ומיכן ואילך ט"ו עד הגלות הראשון בימי יהויכין מלך יהודה. ולכך עולה חשבון יהודה שלשים. ויהודה רביעי לבטן. והמאורות ביום רביעי נבראו. לפיכך נמשלה מלכות יהודה במאורות. שנאמר וכסאו כשמש נגדי (שם שם לז). כשם שאי אפשר לעולם בלא מאורות. כך אי אפשר לעולם בלא זרע דוד. שנאמר כי ברית עולם שם לו ערוכה בכל ושמורה (ש"ב כג ה). ואומר לעולם אשמר לו חסדי ובריתי נאמנת לו (תהלים פט כט). ואומר אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב (שם שם לו). דוי"ד על שם עשרים וארבעה ספרים. דוד תחלת שמו ד' וסופו ד'. לפי שהיה יהודה רביעי לבטן לכך נקרא יהודה אתה יודוך אחיך. שכל ישראל מודים שה' בחר למלכות בית דוד. ושירי דוד המעולים. וחסדי דוד הנאמנים. ולפיכך לקח אהרן קדוש ה' את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון. שהוא ראש לנשיאים. דכתיב ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה (במדבר ז יב). ואומר כי יהודה גבר באחיו (דה"א ה ב). וכשם שנכרתה ברית לכהונה. כך נכרתה ברית למלכות בית דוד. ודגל יהודה נוסע בראשונה. וכן אחרי מות יהושע כתיב מי יעלה לנו בכנעני בתחלה להלחם בו ויאמר ה' יהודה יעלה (שופטים א ב). ולא בחר ה' לבנות לו בית בירושלים. כי אם בשלמה בן דוד. לכך נאמר יהודה אתה יודוך אחיך. יהודה הציל את יוסף מן הבור. שנא' ויאמר יהודה אל אחיו (בראשית לז כו). וגם הציל את תמר ושני בניה פרץ וזרח מן האש. שהיתה מעוברת תאומים והיא בת ג' חדשים. וכבר נגמרה צורות הוולדות במעיה. ואומר הוציאוה ותשרף (שם לח כד). לולא שהודה יהודה היתה נשרפת היא ושני בניה. לפיכך הציל הקב"ה את דניאל מגוב האריות. תחת יוסף שהציל מן הבור. ונוצלו חנניה מישאל ועזריה מכבשן האש. תחת תמר ופרץ וזרח. ישתבח שם אלהינו שאינו מקפח שכר. נוצר חסד לאלפים. וזרובבל בן שאלתיאל ייסד בית שני. לכך נאמר יהודה אתה יודוך אחיך. וגם לעתיד לבא ויצא חטר מגזע ישי (ישעיה יא א). אשר עומד לנס עמים אליו גוים ידרושו (ישעיה יא י). זה מלך המשיח. ואומר והקימותי לדוד צמח צדיק (ירמיה כג ה). ואומר ועבדו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם (שם ל ט). זה מלך המשיח שהוא מזרע יהודה. לכך נאמר יהודה אתה יודוך אחיך.