אוהב ישראל
והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים וגו'. י"ל בהעיר לב כי התוה"ק רומזת לנו כאן הבטחה נאמנה שהבטיח לנו הבורא בהוב"ש לעת הזאת אשר אנחנו בגלות הזה וכביכול השכינה הק' היא ג"כ בגלות. כמ"ש ובפשעיכם שולחה אמכם. וכתיב בכל צרתם לו צר כביכול וכאשר יגיע עת דודים אי"ה במהרה בימינו להקים השכינה הק' ולגאלה כביכול אז גם אותנו יגאל עמה. וכמ"ש בזוה"ק עד"מ עיי"ש שעיקר הגאולה שתהי' במהרה בימינו הוא בגין דיתפייס קב"ה עם מטרוניתא דילי' כביכול. וזהו מרומז בהפסוק והארץ היינו ארץ הידועה הק' העליונה לא תמכר לצמיתות ח"ו להיות כי לי הארץ. וגם אותנו יגאל עמה וכמ"ש כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול והבן כי גרים ותושבים אתם עמדי היינו אתם עמי ר"ל כביכול אנחנו שנינו המה בבחי' גרים ותושבים. כי הקב"ה הוא תושב כל עלמין הוא ברא כל עלמין וממלא כל עלמין ולית אתר פנוי מיני' וגם הוא נק' כביכול בבחי' ג"ר בעוה"ז כי כל הע' אומות לא רצו לקבל עליהם עול מלכותו ואדנותו ותורתו ומצותיו כ"א אנחנו בנ"י עם קדוש עדת ה' בני אל חי. וגם בנ"י הם בחי' תושב כי ישראל עלו במחשבה תחלה להבראות ובשביל' נתיישבו ונתייסדו כל העולמות העליונים והתחתוני' וגם המה נק' גרים בין האומות אמנם בנ"י עדת ה' המה וכמ"ש כי חלק ה' עמו והא ית' אחוזת נחלתם והמה דבוקים ואחוזים בו ית' וית' וכמ"ש כאשר ידבק איש אזור במתניו כו' ואחיזתם הוא בהשכינה הק' שהוא נק' בבחי' ארץ הק' סוד מלוכה העליונה והנה כתיב ומלכותו בכל משלה ע"כ השרים העליונים וע"כ העולמות וזהו ירמוז בפסוק ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ היינו ע"י ארץ אחוזתכם כשאתם נאחזים ודבוקים במלכותא קדישא עי"ז גאולה תתנו לארץ היינו לכל הארץ אשר תחת ממשלת העמים ושריהם תוציאו בולעם מפיהם ואז גאולת עולם תהי' להם ישמחו השמים ותגל הארץ. במהרה בימינו כיה"ר אמן והבן:
מי השלוח
והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי. היינו וודאי כי כל הארצות נבראו בדברי תורה, רק שנסתר מהם ואינם רואים שמתנהגים רק בד"ת, ובארץ ישראל רואים מפורש שאינה מתנהגת רק מד"ת וכמו שמצינו אצל הכותים שלא שמרו את התורה היו אוכלים בהם אריות כמו"ש (מלכים ב י״ז:כ״ה-כ״ו) וישלח ה' בהם את האריות ויהיו הורגים בהם וגו' ואריות מורים על כח נקודה האמצעות מכח הארץ וכדאיתא (מנחות צ"ז:) והאריאל שתים עשרה אורך וגו' (יחזקאל מ״ג:ט״ז) מלמד שבאמצע הוא מודד, וביאר אאמו"ר זצלה"ה שדייק ממלת והאריאל שארי רומז לנקודה האמצעית, והענין שכל הארצות הם רק הקס"ד וזו הארץ הוא הקא משמע לן מהו דתימא שצריך להיות כן כמו שאר ארצות קמ"ל כמו זו הארץ שזאת הוא האמת ולא כמו שסלקא דעתין תחילה, וכמו"ש לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים כי שם בארץ ישראל רואים מפורש כי ה' הוא אלהים.
(בית יעקב ויקרא בהר כ"ב)
(בית יעקב ויקרא בהר כ"ב)
מדרש לקח טוב
ויאמר יעקב ימי שני מגורי. מה מגורי. לפי שהצדיקים בעוה"ז גרים. וכה"א כי גרים ותושבים אתם עמדי (ויקרא כה כג). וכתיב בדוד כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי (תהלים לט יג). כשם שהגר בכל יום מצפה לצאת מן המקום. כך הצדיקים חושבים יום המיתה. והם כגרים בארץ. אבל הרשעים אין חוששין ליום המיתה. שנא' כי אין חרצובות למותם ובריא אולם (שם עג ד). אין חרצובות אינן חרדין ועצבין מיום המיתה.