מדרש לקח טוב
עבד עברי. זה ישראל שנמכר לך, ולא עבד נכרי שהוא של עברי ואתה קורא בו עבד עברי, כלומר עבד של עברי אלא הוא ישראל בעצמו, ואומר עברי על שם שנקראו ישראל עברים במצרים, שנאמר אלהי העבריים שלחני אליך (שמות ז טז), ואומר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו (בראשית לט יד), בא אלי העבד העברי (שם שם יז), ונקרא על שם אברהם, שנאמר ויגד לאבדם העברי (שם יד יג), על שם עבר בן שלח בן ארפכשד בן שם בן נח, שהוא לימד את יעקב אבינו ארבע עשרה שנה ונקראו ישראל על שמו, שאם תאמר עבדו של עברי שנמכר לך, הרי אומר לעולם בהם תעבודו (ויקרא כה מו), וכתיב והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם (שם), אלא בישראל עצמו הכתוב מדבר, וקראו הכתוב עבד לפי שאין לו לשלם ונמכר בגנבתו.
מדרש לקח טוב
בפרך. ר׳ אלעזר אומר בפה רך, מלמד שהיה פרעה מפייסם בדברים, בתחילה אמר להם בניי, עשו מלאכתי ובנו לי בנין קטן, ואני נותן לכם מתנות רבות, עד שנשתעבדו לו, ולבסוף בפרך, כמו לא תרדה בו בפרך (ויקרא כה מו).
חתם סופר
והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו וכ' הראשונים ז"ל הטעם משום לא תחנם ועיין מג"א סי' ק"ץ ולפי פשטות צ"ע הא מותר ליתן מתנת חנם לעבד כנעניים כמבואר בסוף פ"ק דגיטין דמרחם אבן חורין אעבד נמי מרחם ע"ש והנלע"ד ע"ד דרוש אגדה הנה אחז"ל (שבת דף ל"א ע"ב) כל הזהיר במצות ציצית זוכה ומשמשים לו ב' אלפים ושמונה מאות עבדים דכתיב והחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים בכנף איש יהודי ע"ש נמצא לפ"ז צריכין להיות באו"ה כל כך נפשות יותר מבישראל וכשאמר הקב"ה בברכותן של ישראל ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם ע"כ צריך להפרות ולהרבות כל אומה ואומה יותר עוד כדי להמציא לכל אחד מישראל ארבעים משמשים מכל אומה ואומה אך הלא מתחילה בצמיחתן של ישראל עדיין לא רבו הזהירן במצות ציצית מאד ודי להם במשמשי או"ה אז ומן אז והלאה הלא המשמשים הללו המה עבדים ושפחות כנעניות של ישראל ומקיימי תורה ומצות כי ע"כ מחויב במצות כאשה ויפרו וירבו גם המה והמה ישמשו לבני ישראל אחריהם ואין צורך להפרות ולהרבות או"ה אך אם אדם משחרר עבדו ואינו מנחילו לבניו אחריו נמצא לבסוף יחסרו משמשים לבניו אחריו ויצטרך להפרות ולהרבות או"ה ועובר בשחרורו על לא תחנם: