פירוש על ויקרא 25:9

והעברת שופר תרועה בכל ארצכם פירש"י עפ"י דברי חז"ל והוא מהספרי שופר של יוהכ"פ דוחה שבת בכל ארצכם אבל של ר"ה בב"ד לבד והוא רמוז בר"ת ש'ופר ת'רועה ב'כל ר"ת שבת וכל יוה"כ הוא שבת אלא רמב"ן הקשה הא שופר הוא חכמה ואינו מלאכה ולא נאסר אלא משום שמא יעבירנו ע"ש ולא יישב דברי חז"ל ודרשת יתור הקרא ולפעד"נ לפי מה שכ' רמב"ן בפ' אמור דשבות דאורייתא הוא שלא לעשות עובדא דחול ליקח ולמכור וכדומה ע"ש מילתא בטעמא ויען כי שופר יוה"כ הוא משחרר כל העבדים ומחזיר כל השדות לבעליהן ומלתא רבא עביד והי' ראוי' לאסור מן התורה ביום השביתה וכעין שאחז"ל לענין קניית עירוב בין השמשות למקני שביתא בשבתא לא אעפ"י שקנין ההוא נעשה מאליו בידי שמים מ"מ אמרינן כן וה"נ דכוותי' וכאן שהוא ברבים ולכל ישראל הו"א לאיסור בשבת קמ"ל והטעם להיתר כי כבר נפטרים עבדים מעבודתם בר"ה וכן השדות אלא שאינם חוזרים עד יוה"כ וא"כ השופר הזה לא עביד דבר שלם כי כבר נעשה בר"ה ויען כי בר"ה אינו ניכר בכניסת הלילה עד שיקבלו ב"ד עדות החודש וזה לא נודע לבריות עד שישמע קול שופר והוא עשה הקנין הגמור ע"כ כשחל ר"ה של יובל בשבת לא יתקע ובו אלא בב"ד (וקאי דרשת הספרי רק על ר"ה של יובל ולא בשאר ר"ה סתם שחל בשבת):

והעברת. לְשׁוֹן "וַיַּעֲבִירוּ קוֹל בַּמַּחֲנֶה" (שמות ל"ו), לְשׁוֹן הַכְרָזָה (ראש השנה ל"ד):

ביום הכיפורים ממשמע שנאמר ביום הכיפורים איני יודע שהוא בעשור לחודש אם כן למה נאמר בעשור לחודש אלא תקיעת בעשור לחודש דוחה שבת בכל ארצכם ואין תרועת ראש השנה דוחה שבת בכל ארצכם אלא בבית דין בלבד לשון רש"י (רש"י על ויקרא כ״ה:ט׳) והנה הרב מפני בקיאותו בתלמוד והכל לפניו כשולחן ערוך אינו חושש וסותם הברייתות והן מטעות לשאר בני אדם שידוע הוא וברור בגמרא (ר"ה כט) כי התקיעות כולן של ראש השנה ויום הכפורים ואפילו של רשות מותרות הן בשבת לפי שהיא חכמה ואינה מלאכה ותוקעין היו בדין תורה בשבת של ראש השנה ושל יום הכפורים בכל מקום וענין התקיעה בבית דין תקנת רבן יוחנן בן זכאי היא משחרב בית המקדש לפי שגזרו בה מפני שהכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים והתיר לנו רבן יוחנן בן זכאי בבית דין בלבד ואין לזה עיקר בענין הכתוב כלל ומה שהזכירו (בת"כ פרשה ב ה) תקיעה בעשור דוחה שבת לומר שהיא נעשית בכל יום הכפורים כי הדחיה ביום הכפורים שחל להיות בשבת ושחל להיות בחול אחת היא שיום הכפורים כשבת לכל מלאכה בין להוצאה בין לכל המלאכות ומכל מקום רצה הרב ללמדנו שתקיעת שופר ביום הכפורים נעשית בכל מקום שפירוש "תעבירו שופר בכל ארצכם" ללמד שכל יחיד חייב לתקוע ואין התקיעה בבית דין בלבד כמו הספירה: