אוצר לעזי רש"י
3155 / (ויקרא ג,ד) / כסלים
פלנק"ש / flancs / כסלים (השרירים הפנימיים של הירך)
פלנק"ש / flancs / כסלים (השרירים הפנימיים של הירך)
אוצר לעזי רש"י
3156 / (ויקרא ג,ד) / מתנים
לונביל"ש / lonbels / חלק הבטן שבאיזור הכליות
לונביל"ש / lonbels / חלק הבטן שבאיזור הכליות
תיבת גמא
ואת יותרת על הכבד על הכליות יסירנה רש"י ז"ל מעט מן הכבד עיין רא"מ ז"ל. בא"ח סימן רי"ז במ"א מוס"ק אי שרי לאכילה י"א בתר מעיקרא אזלינן וי"א בתר השתא ובחולין ק"ט ב' אמרה ילתא כל מה דאסר רחמנא שרא לן כנגדו דם כו' פירש"י ז"ל הכבד כולו דם קרוש טועם בו טעם דם לכאורה דאי אין בו טעם דם לא שרא לן דבתר שתא אזלינן וי"ל דאמרה בעינני למטעם טעמא דכוותיה אסור כמו מוחא דשיבוטא לכן פי' כן ומיהו הא דלא אמרה דם חלב יותר פשוט י"ל דהלכה כמ"ד איבריה מתפרקין עיין נדה ובכורות וי"ו ב'. ומיהו למ"ש הראב"ד ז"ל בפ"א מה' כלי המקדש דם טמאה הוא לא שייך בתר השתא או בתר מעיקרו ובמ"א פירשתיו. וי"ל כבדא מנא לן דשרי כמו חלב דפריך בבכורת מנלן למ"ד דם נעכר ה"ה זה הואיל ויש בו ג"כ טעם דם עתה אף אי בתר השתא אזלינן ולכאורה הא דאמרינן במנחות ו' ז' ח' מן הבקר להוציא טריפה תיפוק ליה ממשקה ישראל ותי' התם לא היה שעת הכושר כו' וא"כ לקרבן לא הוכשרו אלא דבר המותר להדיוט שהיה לו שעת הכושר עכ"פ ודם וחלב שהותר לגבוה י"ל דהיה להם שעת הכושר חלב בשליל היה מותר אי היה שוחט האם ודם אף למאן דאוסר בפרק בהמה המקשה מ"מ דם הנפש אין זה כנוס בצוואר הבהמה רק בשעת שחיטה מתקבץ שם מאיברים ויוצא דרך שם ומקודם נבלע הוא ודם איברים שלא פירש שרי באופן שיצוייר דחלה ודם היה להם ש"ה במעי אמו וטריפה מן הבטן דלא היה ש"ה יצוייר באמו טריפה משא"כ כבדא דם קרוש בעין הוא ואי אסור לן כבדא לא היה לכבד שעת הכושר במעי אמו דם שליל הלכת' דאסור ואיך התירה התורה להקריב ע"ג מזבח ש"מ שרא לן כבדא דרך פלפול וצ"ע.