פירושים על ויקרא 4:6: רש״י, רמב״ם, אבן עזרא ועוד

את פני פרכת הקדש. כְּנֶגֶד מְקוֹם קְדֻשָּׁתָהּ — מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּין הַבַּדִּים, וְלֹא הָיוּ נוֹגְעִים דָּמִים בַּפָּרֹכֶת, וְאִם נָגְעוּ נָגְעוּ:

את פני פרכת הקדש כנגד מקום קדושתה מכוון כנגד בין הבדים. ובת"כ לפני יי' יכול על כל הבית ת"ל את פני פרכת אי את פני פרכת יכול את פני הפרכת כולה ת"ל הקדש מלמד שהוא מכוון כנגד בין הבדים פי' מדהוה ליה למכתב את פני הפרכת ולשתוק מהקדש וכתב את פני פרכת הקדש למדנו שלא היתה ההזיה כנגד פני כולה רק כנגד אותו חלק אשר היה מכוון כנגד בין בדי הארון בלבד שהרי הפרכת היתה פרושה בכל רוחב המשכן מהכותל הדרומי עד הכותל הצפוני שהוא עשר אמות והארון אע"פ שהיה ארכו נתון כנגד רוחב המשכן לא היה רק אמתים וחצי והיה משוך מן הכותל הצפוני כשיעור משיכתו מן הכותל הדרומי והיה באמצע רוחב חללו של משכן והבדים היו נתונין בארון בצדי רחבו כמו שנתפרש בפרשת תרומה נמצא שהרוחב שבין שני הבדים היה אמתים וחצי כשיעור אורך הארון באמצע חללו של משכן נמצא שהחלק מהפרכת שהיה מכוון כנגד בין הבדים הוא אותן האמתים וחצי שבאמצע רוחב הפרכת ממש ולא ההזיה רק כנגד אותן האמתים וחצי האמצעיות בלבד וכן כתב רש"י במזבח הזהב בפסוק ונתת אותו לפני הפרכת אשר על ארון העדות לפני הכפרת אשר על העדות לפני הפרכת שמא תאמר משוך מכנגד הארון לצפון או לדרום תלמוד לומר לפני הכפרת מכוון כנגד הארון מבחוץ ושם פירשתיו:

וטבל. וטבל ולא מספג ^יחר"ל שלא יקנח אצבעו בשולי הכלי או בדפנותיה, דבאופן כזה אין זה טובל אלא מוצץ או סוחט. .
(זבחים צ"ג ב')