פירוש על משלי 10:6

ופי רשעים יכסה חמס. החמס יכסה על פיהם ויהרגם:

ברכות לראש צדיק. לראש צדיק יבאו ברכות והוא הלב כי תמיד יחשוב בענין הטובות והם המפורסמות לאנשים בדבריו ומעשיו או ירצה בזה לראש הענין והתחלתו יגלה הצדיק הברכות שהוא דורך אליהם בפעולותיו והנה הרשעים הם בהפך זה כי לבם תמיד ברשע ובחמס אבל פיהם יעלים ויכסה החמס שירצו לעשותו ולא יגלו החמס שהם דורכים אליו כי אם יגלוהו ימנע מהם אשר יזמו לעשותו, או ירצה בזה כי מה שיתחיל בו הצדיק ימשכו לו ברכות תמיד ויתוספו בו טובות ועוזרים להגיע אל התכלית לפי שכוונתו תמיד לטוב ולהטיב לאנשים ולזה יש לו לבטוח לראש הענין והתחלתו שימשכו אליו ברכות כי אם ידעו זולתו מחשבתו כלם יעזרוהו ואולם הרשעים הם בהפך זה כי תמיד יראו שלא יוכלו להשיג הדבר המבוקש להם אם ידעו זולתו ולזה יעלמו מה שירצו לעשותו מן החמס ולזה יהיה גמולם מדה כנגד מדה והיא כי זכר צדיק לברכה וגו':

הנה פסוק זה ושאחריו אין ראשם מקביל אל סופם ויתכן יאמר כי זה דרכו של צדיק כי למען צדקו ולהתקיים הכל בזכותו כי ה' יתן חנו בעיני הכל ופי כל יברכוהו ואפילו הרשעים יכירו גדרו ולא יסכר פיהם מלברכו רק רוע חמס מעשיהם פן יאמר למו אם טוב בעיניכם מעשה הצדיק כי הלא תברכוהו למה לא תעשו כמעשיו על כן יבושו מלברך צדיק ומלהראות כי טוב הוא מהם נמצא כי החמס שעושים הוא המכסה וסותם פיהם מלברכו וזה אמר ברכות לראש צדיק כי הכל יברכוהו כי יכירו כי בצלו יחיו ופי רשעים יכסה את פיהם החמס שעושים מלברכו גם המה כמדובר אך בלבם לא יסכלו צדקת הצדיק כי טוב הוא: