פירוש על משלי 10:7

זכר צדיק לברכה. המזכיר צדיק מברכו:

זכר צדיק לברכה. כי תמיד יהיה נוסף ענין הטוב והשלמתו בזכרו ואולם שם רשעים ישחת וישיגהו הבלוי כמו שיכסה פיהם החמס שירצו לעשותו, הנה אויל יקרא מי שלא ינהג בבקשת הדברים בסבותיהם ולזה תסלף דרכו אולתו ולא יגיעו לו מבוקשיו ולזאת הסבה ג''כ ימהר האויל לדבר בטרם יעמוד בשכלו על האמת והנכון במה שידבר בו ומפני זה יקרא האויל אויל שפתים ואמנם חכם לב יקח לעצמו מצות וסדרים יתנהג במה שירצה לעשותו כדי שיתישר אל התכלית ואמנם אויל שפתים הוא נמהר לעשות מחשבתו ויעשה מה שיעשה בזולת התישבו' הנה מי שהוא הולך בדרכי תים ילך בטח אין לו מונע מן האנשים וגם נעזר בפעולתו הטובה מהש''י ואולם מי שהוא מעקש דרכיו והולך לעשות חמס יודע ענינו ואף על פי שהוא מעלים ענינו בכל עוז לזה יסור ממנו מה שיזם לעשות:

על כן כשתזכור את הצדיק למה שראוי לברכה ברכהו וזהו זכר צדיק לברכה אך את ברשעים אחר שיכירו האמת ואין לך רשע שלא יכיר כי טוב הצדיק רק שהחמס יכסה פיהם לכן לא תקללם שירקבו כי מי כתיב חוטאים חטאים כתיב אך תאמר שם רשעים ירקב מהעולם שיתמו העונות באופן שלא וזכר עוד שם רשעים כי אם יהיו כלם צדיקים כי אין לך רשע שלא יחפוץ היות צדיק ואשר נשתרש ברשע מעכבו כאמור בפסוק הקודם כי אומנות החמס מכסה פיהם מלברך צדיק וכעצת ברוריא לר' מאיר ובזה יתכן שלא אמר ושמות רשעים רק ושם שהוא על שם תואר רשעים: