פירוש על משלי 10:8

ס"א טוב ילד. למפרע דלי. שהיה יוסף בן אחד עשר לאביו. ומזל דלי היא אחד עשר במזלות. וכבר בני יעקב נמשלו בכוכבים. שנא' ואחד עשר כוכבים משתחוים לי (שם לז ט). מסכן. שנא' כי גנב גנבתי (שם מ טו). מסכן שנסתכן בבור מלא נחשים ועקרבים. מסכן שנסתכן ע"י אשת פוטיפר. וחכם. שלא הודיע לאביו שהוא במצרים. ולא הודיעו לו שאחיו מכרוהו. וחכם. שלא נכשל בעבירה. וכה"א וחכם לב יקח מצות (משלי י ח). שאין נכשל בעבירה אלא פתי. שנאמר מי פתי יסור הנה וגו' (שם ט ד). ואומר נואף אשה חסר לב (שם ו לב). אבל יוסף הצדיק אמר ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים (בראשית לט ט). וחכם שידע לפשר חלומות. ממלך זקן. זה פרעה. שהרי ראה לאברהם אבינו. וראה את יעקב. והוא שפרעה אמר ליעקב אבינו כמה ימי שני חייך (בראשית מז ח). שהיה דומה לאברהם אבי אביו. ויעקב אמר ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי (שם שם ט). וכסיל. שהרי היה משתבח על אלוהו. שנאמר ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור. ומנין שהיאור היה אלוהו. שנאמר הנה יוצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאור (שמות ז טו). הצדיקים מקיימין השכינה עליהם. שנאמר והנה ה' נצב עליו (בראשית כח יג). ואומר ויעל מעליו אלהים (שם לה יג). אבל הרשעים מתקיימין על אלהיהן. שנאמר ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור.

חכם לב יקח מצות. משה רבינו שכל ישראל היו עוסקין בביזת מצרים והוא היה עוסק במצות שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף וגו' (שמות י״ג:י״ט):

הנה יקרה יתן איש אל לבו לעשות מצוה או מצות ויהיה כמשיב ידו ונמנע מפני לוצצים שיאריכו לשון לאמר הראיתם פלוני מתחסד לעשות מצוה פלו' ולפעמים יבזהו על פניו לומר הלא מתיהר אתה ומאין ולאין נסית באלה אמר הנה יעצתי כי מי שהוא חכם לב לא יחוש רק יקח מצות כלו' קיחה עצמית בהתמדה כי הנה האויל שפתים ההוא שפתח שפתיו לדבר בו הלא ילבט אחרי כן כי בראותו את לוקח המצות מתמיד בם ומה גם אם אולי הוא איננו מחזיק כמוהו הלא בקרבו ילבט וילפת כי יאמר אוי לי כי אולי הוא טוב ממני מחזיק בצדקו ואני אשמתי שהתלוצצתי עליו וזהו ואויל שפתים ילבט: