פירוש על משלי 12:25

דאגה בלב איש ישחנה. ישיחנה מדעתו:

דאגה בלב איש. כשיקרה שיהיה דאגה בלב איש צריך להשתדל להכניע ולהשפיל הדאגה כי אין בדאגה תועלת כלל אך נזק והוא ממה שאינו ראוי למשכיל כי הדאגה על דבר החולף הוא שגעון גם הדאגה לענין העתיד היא בלתי ראויה כי ראוי שיבטח האדם על הש''י והנה יש דרך בזה להעביר הדאגה והוא שכאשר יתן אל לבו דבר טוב ישמח הדאגה ר''ל נושא הדאגה על דרך אמרו לפניו תדוץ דאבה או יהיה הרצון באמרו כאשר יהיה דבר דאגה בלב איש ישמח הלב ויקרה בשמחה ג''כ שתכניע כח לבו מצד פזור החום ובא להזהיר בזה המאמר שלא יתפעל האדם מאד לא מהכעס ולא מהשמחה:

הנה אין ספק כי אין דאגה על בלימה רק כל צרה או יסורין והנה בהיותה בלב איש פנימה כי לא יגלנה לזולת אם הסובל אותה הוא אחד העם הלא בתרקב עצמותיו ותהיה הולכת וגדלה אך בהיותה בלב אדם חשוב רב השכל הלא בטוב שכלו ימעיטנה ויכניענה בצד מה וזהו דאגה בלב איש כלו' בלב הקרוי איש החשוב מאד הדרך כל איש או אנשים שבמקרא אין ספק שהאיש ישחנה וימעיטנה בטוב שכלו אך לא יספיק להפכה מדאגה לשמחה אמנם דבר טוב שידובר לאיש הסובל אותה כאשר יודיענה לזולת הנה גם ישמחנה את הדאגה כי יהפכנה לשמחה: