פירוש על משלי 23:24

גיל יגיל אבי צדיק במד' בן יגע בתורה מתמלא עליו רחמים כו' כי צב"צ אין לו לדחות הרע שנברא בקדושה ונק' יגע בתורה שזה עיקר עבודתם:

גיל יגיל. ועתה ראה מה זה הקנין אשר לא יסור מבעליו ועוד ימשך לו מהתועלת שיגיל אבי האיש הצדי' בדעותיו ובתכונותיו ומי שיול' בן חכם ישמח בו ליושר פעולוחיו ועניניו עם שבסבתו תדבק בו השגחת הש''י וישמח בזה אביו ואמו ותגל יולדתו לסבה בעינה אשר ישיגם צער וכאב לאב ולאם אם היה הבן כסיל:

והביטה וראה מה בין האב החומרי לרב המלמדו כי הלא אשר אתו חכמה ומוסר ובינה שהוא צדיק שלם בעיון ומעשה הן אמת כי אביו החומרי גיל יגיל כלומר גיל בעולם הזה שייטיב לו הוא יתברך בזכות בנו ועוד יגיל בעולם הבא אמנם יולד חכם הוא המולידו בלמד אותו חכמתו ישמח בו כלומר האב גיל יגיל אך לא יגיל בו בעצמו רק נפרד ממנו כי אם האב לא למדו חכמה כי לא ידע ואין לו אצלו רק בחינת היותו אביו לא ימצא בשמחת בו לשמוח בו בעצמו גם שיגיל למענו אך יולד חכם אשר הוא המוליד את החכם בחכמתו אשר למדו ישמח בו ממש כי נפשו תתקשר בנפשו על ידי רוחניות התורה אשר למדו וישמחו יעלצו יחד בצחצחות מחיצתם בהתקשרותם ויתכן בזה אומרו ויולד חכם ולא אמר ואבי חכם שעל מוליד חכמתו של נולד ידבר שהולידו חכם כי האב החומרי גם שיחכם הבן בגדלו בעת הולדו לא הולידו חכם ולא הוליד חכמתו הנה לך כי יותר התקרבות נמרץ יש לרב אצל התלמיד מלאב אצל הבן ולהיות שפסוק זה הובא לראיה אמר גיל יגיל וכו' שלא לנוכח: