פירוש על משלי 23:25

וחזר אחר כך לדבר על הנושא שהוא בו ודבר לנוכח ואמר ישמח אביך וכו' והענין לומר הנה כתבתי לך אמת קנה ואל תמכור שאם לא תמצא מלמדך רק בשכר לא תמנע כי אם קנה גם אמרתי שיולד חכם ישמח בו אל יעלה על רוחך כי אשר תקנה ממנו בדמים גם הוא ישמח בך כי הנני מודיעך כי אשר מכר לך התורה בדמים הפסדו מרובה כי הלא החכם הלמד מהרב ד' ישמחו עמו. אחד המולידו הוא רבו כאמרו ויולד חכם ישמח בו. שנית האב החומרי. שלישית האם החומרית. ד' התורה עצמה שבעל פה אשר היא היולדת באמת ללומדה כד"א ואל תטוש תורת אמך כמפורש למעלה. והנה אתה אשר אני דובר בך ואומר קנה בדמים אם לא תמצא בחנם דע כי לא ישמחו בך מהארבעה רק שלשה ולא הרב וזהו ישמח אביך ואמך הם החומרים שהולידו גופך שלישית ותגל יולדתך היא התורה עצמה כי היא יולדתך באמת כי היא אם זולת התייחסות נפשך כי היא היולדת נפשות בני ישראל כנודע גם ילדתך אחר כך כי היא עצמה החכימתך וילדתך כמד"א מחכימת פתי כי השפע שלה תחכים לעוסק בה באמת כאלו ילדתך והוציאתך לאויר העולם הבא וזהו ותגל יולדתך כי שם תשיש איכות התורה עם נפשך גילה עצמית אך מלמדך המוליד חכמתך לא ישמח בך כי נכריה נחשבה לו תורתך כי מכרה:

ישמח אביך ואמך - ויולדתך כפל הדבר.

ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך, אבל הוא מיעצהו שיתנהג באופן שגם האומנים ישמחו, והיולדים יגילו, והוא אם ימשול ברוחו בכח החכמה והמוסר עד שיהיה חכם לב, והיינו שהחכמה תמשול בלבו ותעשה אצלו טבע שני, בענין שלא ימשלו בו לא ציורי התאוות המטים אותו מן החכמה, ולא הספיקות והאולת השואלים ומסתפקים בחקי החכמה, וזה ע"י שישמע מוסר ויתמיד להתנהג כפי החכמה, שאז ישמחו האב והאם האומנים אותו שהרגילוהו לכך בהנהגתם, וגם היולדת תגיל גילה חדשה חוץ מן השמחה הראשונה על הכנת המזג, יגילו על התמדת הבחירה וכח המושל שבו, שזה גדר גילה: