פירוש על משלי 23:26

תנה בני לבך לי. שלא תהיה כוונתך ורצונך כי אם לקנין השלימו' ועיניך תצרנה דרכי אשר העירותיך אליהם בזה הספר להרחיק התאוות הגשמיות ולכוון בשלימות השכל ולפי שהתאווה אשר ימשך האד' יותר להם הם הזנות ושתיית היין הזהיר בהם יותר להתרחק מהם ואמר להרחיק מהזונה כי שוחה עמוקה זונה וגו':

הנה ארז"ל עינא ולבא תרי סרסורי דעבירה העין רואה והלב חומד ואברים גומרים וזכר לדבר אצלנו וראית בשביה אשת יפת תואר הרי העין רואה וחשקת בה הרי הלב חומד ולקחת לך לאשה הרי האברים גומרים והנה בירושלמי למדו מפסוק זה ששני האברים צריך לתת ולמסור לעבודתו יתברך הלב והעין שעל הלב אמר תנה בני לבך וכו' ועל העינים אמר ועיניך כו'. עוד אפשר לנו לומר כי בא ללמדנו איזה מב' הסרסורים עיקרי לעשות עיקר ממנו שבתיקונו על ידי מוסרו אותו תמיד בעבודתו ית' יתוקן האחר ואמר כי העיקר הוא הלב כי ממנו פנה ממנו יתד לעשות טובה או רעה והעינים טפלים אליו כי גם שהעין יראה אין רע אם הלב לא יחמוד כי לא יבא לידי גמר ומראה עינים בלי הרהור הלב כלל לא יחשוב ה' כההוא דאמר דמיין בעיני כי קאקי חוורי וזהו אצלי מאמר הכתוב באמרו ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וכו' שהיה לו להקדים העינים ולותר אחרי עיניכם ואחרי לבבכם כי תחלה העין רואה ואחר כך הלב חומד אך הקדימו לומר שהוא העיקר כי גם שהסדר הוא מהופך שהעין רואה ואחר כך הלב חומד אף על פי כן אם הלב מושרש בעבודתו יתברך גם שהעין יראה הלב לא יחמוד לכן מכל משמר ראוי לנצור הלב על כן הקדימו ואמר אבר אתם זונים אחריהם כלומר אתם זונים אחר שהם זנו ונהנו מן העבירה וזהו אחריהם שהוא אחר שזנו הם וזהו ענין הכתוב תנה בני לבך לי ועל ידי כן ועיניך דרכי תצרנה כי טוב הכנת הלב יועיל לעינים להפרישם מראות ברע בכוונה כי הלב עיקר הכל וכל שכן שלא יספיקו העינים להחטיאו ואת האברים עמו:

תנה, כי, אף - ובהם תזהיר להשמר מן הזונות.