פירוש על משלי 25:11

תפוחי זהב. כעין כפתורין מצויירין על משכיות כסף. משכיות כלים המצופין בכסף כמו ושכותי כפי (שמות לג):

תפוחי זהב. והנה אחר שהזהיר מהדבור המגונה הישיר אל הדבור המשובח ואמר כי כמו תפוחי זהב במשכיות כסף שיש בהם נקבים דקים יראה דק העיון מהם תפוחי הזהב כן הדבר שהוא דבור על אפניו כי בו תועלת במה שיובן ממנו בתחלת העיון וכאשר יפליג להתבונן בו האיש דק העיון ימצא בתוכו תפוחי הזהב: ובזה יבוארו רבים מפסוקי זה הספר לפי מה שביארנו מהם:

תפוחי וכו'. אמר שלמה בחכמתו אם תחסדני שומע מה זה הקלתי בעונש המריבות ובהוצאת דבה לומר שהדבר קשה פן יפליג ויחסדהו שומע ופן יאבה להתחרט מהדבה שהוציא ולא יוכל לשוב כאלו אין בקללת המדה המגונה הרעה הזאת אלא מה שבפרט הזה ולא זו הדרך רק פתח פיך והקהה את שיניו ואמור לו אם תחזיק במחלוקת מחריב עולם תקרא כי אין העולם עומד רק על השלום ואם גלית סוד רכיל תקרא ומה גם בהוצאת דבה ורעתך רבה מע"ז וג"ע וש"ד כנודע ואין קצה לעונשך והלואי שנהפכה שליתך על פניך ולא נוצרת והן אלה הדברים הראויים לבעל מדה זו ולא דברי חן ויפוי כאלו אין בם רק זו מיעוט דרך ארץ על כן בא ויאמר אל יתחמץ לבבך אל דברינו בלשון רכה והמצאות דרך ארץ ועזבתי חומר עונשים המלאים חמת ה' כי הלא לתפוחי זהב במשכיות כסף מבחוץ ידמה דבר דבור על אפניו אשר דברתי דברים מתיישבים בהמצאת דרך ארץ והוא כי לא להיות הכסף חשוב מהזהב מראה הכסף מבחוץ ומסתיר הזהב אך הוא שהמשכיות מושכים לב האדם לחמדם וללקחם ואם הם זהב כלם ירחקו מהם ליקרותם באמרם מי יעצר כח לקניתם אך כראות המשכיות והם כסף לא יהיה יקר בעיניהם ויחלו לימשך אחריהם ואחרי שלוח בהם יד גם כי יקרים הם על זהבם לא ימושו מלהטריח עצמם עד יקנו אותם בכל מאמצי כח כן הדבר הזה כי הנה מה שהקלתי בה ולא הזכרתי חומר העונש וגם סדרתי אופנים והמצאות דרך ארץ הנה זה מבחוץ שהאופנים הם כמשכיות ואשר לא החמרתי רק כאלו אין בו כי אם מיעוט דרך ארץ הוא ככסף אך לא יבצר שלפנים ממשכיות הכסף האלה יש זהב יקר וחמור מהנגלה ומה גם אם נדמה הזהב אל כדין והרוגז כנודע אך אם לנמשכים במדה הרעה הזאת ומה גם הקלים להתריס אשמיע ברוגז קולי ואגלה עונשם כי רע ומר היא עד אין קץ הלא יבעטו ויוסיפו לעשות הרע ואם לשונם מהלך בארץ עתה ישיתו גם בשמם פיהם אך עתה במשכיות דבר דבור על אפניו בדברים המתיישבים אל הלב אמשיכם קו לקו: