פירוש על משלי 26:11

ככלב שב על קאו. הנה כמו הכלב ששב לאכל המאכל שהקיא אותו ולא ירגיש כי קרה לו ממנו היזק כן הענין בהכסיל שהוא שונה באולתו אחר התבאר לו שכבר קרה לו רע ממנה:

והנה על ידי כן לא יבצר יגעל בצד מה באולתו אשר בחר עד כה גם שנראה שעוד ישוב לכסלה כבוחר שנית באשר געל לא יבצר שלא יערב לו עשות הרע כאשר בתחלה טרם יגעל בה כי הנה ידמה לכלם שב על קיאו שלא יבצר שלא יערב לו כאשר בתחלה כי גם בעימו ימאס כי על כן לא יאכל קיא של זולתו אך למה שהיה כבר בגופו לא לזר יחשבוהו כן הדבר הזה כאשר ישוב הכסיל למה שכבר הקיא וגעל בו לא מבלתי היות הדבר מאוס בעיניו רק למה שכבר החל בו ולכן לא יבצר מלשוב ולגעול כי יש תקוה וזהו ככלב שב על קאו וכו' הנה כי גם שקשה מאד תיקון הכסיל משולל החכמה ככל הכתוב למעלה אין להתיאש מתקונו כי עדיין יש לו תקוה למה שלא יסכל כי כסיל הוא ולא חכם ומכיר ערכו:

קאו. מל׳ הקאה: