פירוש על שמות 10:24

רק צאנכם ובקרכם יוצג גם טפכם ילך עמכם. איתא במדרש הדא הוא דכתיב שלח חושך ויחשיך ולא מרו את דברו, רבותינו אמרו שלא קיבלו במרות דברו של הקב"ה עליהם, הרי דהמפרש הך ולא מרו את דברו דקאי על המצריים שלא קבלו במרות דברו של הקב"ה. ויש להבין הכוונה בזה והרי לא קיבלו דבריו של הקב"ה כלל ומהו הכוונה אמרם שלא קיבלו במרות, והענין דהנה אחר מכת חושך כתיב ויקרא פרעה ויאמר למשה לכו עבדו את ה' רק צאנכם ובקרכם יוצג גם טפכם ילך עמכם וכבר מבואר דבמכת חושך נכנע פרעה יותר מבכל המכות דבכולם לא היה נכנע רק בהיות המכה עליו ובסור ממנו המכה חזר בו מהבטחתו, אבל בחושך גם אח"כ רצה לשלחם וגם טפם רק הצאן והבקר יוצג. ובאמת די"ל דבזה לא היה חטאו של פרעה גדול כל כך כמו שהיה מקודם דהרי בהתחלת דיבורו של משה רבינו לפרעה אמר לו בשם ה' שלח עמי ויעבדוני ובמאמר זה אין במשמעו רק האנשים ולא הצאן והבקר, ואם אמר לו ונזבחה לה' הרי לזה לא צריך להוציא עמהם כל צאן ובקר שלהם עד כי לא ישאר פרסה דהרי לא ישחטו כל הבהמות שלהם. רק משה אמר לו בדרך סברא כי ממנו נקח לעבוד את ה' ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד בואנו שמה. והבין פרעה בכוונת דבריו שאומר כן מרצונו ומסברתו ולא ה' צוה לו שישלח גם צאנם, וא"כ פרעה בסירובו לא סירב לפי דעתו נגד ה' רק נגד נביאו משה רבינו ע"ה. וא"כ לכאורה חטאו נקל מהקדום, אמנם באמת גם בשילוח האנשים שאמר לו משה בשמו של ה' ובשליחותו וגם פרעה כבר נתרצה לזה אחר מכת חושך מ"מ גם בזה הראה זדון לבו הרעה וגאוותו כי גדלה. והראה לדעת כי גם מה שרוצה עתה לשלחם אינו כמוכרח לקבל עליו גזירת מלכו של עולם לבלי יטה ממנו ימין ושמאל דהרי אמר לכו עבדו את ה' כדברכם רק צאנכם ובקרכם יוצג גם טפכם ילך עמכם. דלכאורה דבריו אלו נאמרו שלא על הסדר דהיה לו לומר לכו עבדו את ה' גם טפכם ילך עמכם רק צאנכם ובקרכם יוצג דאז יהיה משמעות דבריו דהאנשים שאמרת לי בשם השם אני שולחם אבל הצאן איני רוצה לשלח כיון דגם אתה לא אמרת לי כן בשם ה' רק כפי סברתך, אבל הוא היפך דבריו והקדים הצגת הצאן קודם לשילוח הטף. וכוונת דבריו דאמר בדרך תנאי רק צאנכם ובקרכם יוצג גם טפכם ילך עמכם משמעות דבריו דהוא תנאי דאם תציגו כאן הצאן ויהיה משכון שתשובו שנית למצריים אז אניח לכם הטף. ומכלל הן נשמע לאו דבלא הצגת הצאן לא יניח לילך הטף. וזהו שדרש שלח חושך ויחשיך ולא מרו את דברו שלא קבלו במרות דברו של הקב"ה. אמר הכתוב דגם אחר החושך דכבר נכנע ונתרצה לקיים דברו של הקב"ה עכ"ז לא קיבל דברו במרות כמקיים גזרת מלך רק גם עתה תלה הדבר בדעת עצמו רק על זה האופן ובאם לא אינו רוצה לשלחם:

יצג. יְהֵא מֻצָּג בִּמְקוֹמוֹ:

וטעם צאנכם ובקרכם יוצג כי אנשי המקנה היו, וכל רכושם וחילם במקנה היה, וחשב פרעה כי לא יניחו כל ממונם ויברחו. ואם אולי יעשו כן הנה ישאר לו עושר גדול, כי היה מקנה כבד מאד: