פירוש על שמות 12:21

משכו וקחו לכם צאן. (שמות רבה פרשה ט"ז,ב') משכו ידיכם מע"ז וקחו לכם צאן של מצוה. כתיב (משלי ט"ו,י"ט) דרך עצל כמשוכת חדק ואורח ישרים סלולה. דרך עצל היינו אף שאדם מונע את עצמו ממעשים רעים וממחשבות רעות ורצונות רעות, אף שאינו עושה זאת מחמת אהבת הש"י רק עושה כעצל, כגון שמבין שבעוה"ז לא יצלחו לו דברים כאלה, או באופן אחר שאינו מאהבת הש"י, אז דרכו הוא כמשוכת חדק, כי הלב לא יוכל להיות פנוי ממחשבות ורצונות אף רגע אחת, וכאשר יסור מחשבות תאוה מלבו יבא ללבו מחשבת כעס וכדומה, וכל דרכיה המה כמשוכת חדק, כי לעולם יצטרך לסגוף ועבודה קודם שיסור דבר אחד מלבו יבא ללבו דבר אחר שאינו הגון. אבל אורח ישרים היינו שפונה מכל דבר מחמת אהבת השי"ת, זה הוא דרכו סלול לטוב, כי כאשר יסור מלבו איזה דבר רע ישאר בלבו אהבת הש"י, וממילא לא יבא ללבו שום דבר אחר שלא כהוגן. וגמטריא של משכו שס"ו, שס"ה, נגד ימות החמה, ואחד נגד הש"י שרוכב עליהם, וכן כל מקום שנמצא בפסוק מלת אז מורה שהאלו"ף רוכב על זיי"ן היינו הש"י.

ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח. יש לדקדק מה טעם קרא משה לזקני ישראל בזה הענין והקב״ה לא צוהו בכך. אלא שהוא בעצמו עם אהרן ידברו לכל ישראל לעשות הפסח כמו שנא׳ ויאמר ה׳ אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר וגו׳. דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם וגו׳. ועוד מהו משכו היל״ל קחו לכם צאן למשפחותיכם וגו׳. ועוד מה טעם ושחטו הפסח היל״ל ועשו הפסח שכולל כל עשיותיו. ומה טעם פרט השחיטה בפרט. ועוד כי לא נזכר בכאן שיצוו לישראל לעשות הפסח כי לא הוזכר הצווי כי אם לזקנים שאמר להם משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם. והיל״ל שהזקנים יצוו ישראל למשוך וליקח הצאן ולעשות הפסח:

משכו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ צֹאן יִמְשֹׁךְ מִשֶּׁלּוֹ: