פירוש על שמות 13:9

למען תהיה תורת ה' בפיך. הנה בלילה הראשונה של פסח צוה השי"ת שהאדם יברר את פיו. כי כחות הפה המה אכילה ושתיה ודיבור. וצוה השי"ת מצות אכילת מצה, ושתית הכוסות, ובזה יתבררו אכילות ושתיות של כל השנה, שהמצות האלו יגנו על האדם על כל השנה, שלא יבואו דברים האסורים לפיו. ונגד כח הדיבור צוה השי"ת אמירת ספור יציאת מצרים, ובזה יש הגנה על כל השנה שלא ידבר דיבורים האסורים. וזה הוא למען תהיה תורת ה' בפיך, שכל כוחות הפה יהיו מבוררים מאוד ומלאים דברי תורה.

והיה לאות על ידכה ולטוטפות בין עיניך. איתא בגמ' (מנחות ל"ד:) טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים, טט רומז על התחלה כשאדם נכנס לדברי תורה, שכל התחלות קשות, ואז צריך לבירורים ולצמצם עצמו מעניני עוה"ז הצריכים בירורים. וזה רומז טט מלשון (ישעיה י"ד,כ"ג) וטאטאתיה במטאטא, לרחק ממנו עניני עוה"ז וצריך האדם לסבול מזה כמו שנושא משא על כתפיו, וזה טט בכתפי שתים, שהאדם יצמצם עצמו בקבלה ובהשפעה וזה רומזים השני פרשיות הראשונות שבתפילין שנכתב בהם צמצום הקבלה במצה וצמצום השפעה בקדושת בכור, וכמו שנתבאר בחלק ראשון (בזו הפרשה), וכשהאדם מצמצם עצמו בהם מאיר לו השי"ת הרחבה שפת רומז להרחבה, ובן אפריקי רומז על זה, כי לשון אפר הוא כר נרחב, וכענין שכתיב (מלכים ב' י"ח,ל"ב) עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ואיתא על זה בגמ' (סנהדרין צ"ד:) שזה אפריקי, וזהו שתים השניות שבתפילין, שרומזים שהאדם יתענג מחייו ויתענג מרכושו.

והיה לך לאות. יְצִיאַת מִצְרַיִם תִּהְיֶה לְךָ לאות: