מדרש על שמות 13:9

דבר אחר כי אם בתורת ה' חפצו. שכל מי שעוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציו. ר' אליעזר אומר אמרו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם רוצין אנו ליגע בתורה יום ולילה אבל אין לנו פנאי. אמר להם הקב"ה קיימו מצות תפילין ומעלה אני עליכם כאילו אתם יגעים בתורה יומם ולילה. ר' יוחנן אמר מהדא מלה (שמות יג ט) והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך. ר' יהושע אמר מה שאומר ר' אליעזר אינו אלא פרט ללילות שאין מצות תפילין מתקיימת אלא ביום שנאמר (שם י) ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה. אמר לו ר' אליעזר ומה את מקיימת ובתורתו יהגה יומם ולילה. אמר לו רבי יהושע זו קרית שמע. שאם אדם קורא אותה שחרית וערבית מעלה עליו הקב"ה כאלו יגע בתורה יומם ולילה. בר קפרא אמר כל מי שהוא קורא שני פרקים שחרית וערבית קיים ובתורתו יהגה יומם ולילה. אמר רבי ברכיה אף אבות הראשונים קבעו את המשנה שהיו יושבים ביום שהוא נוטל מן הלילה ובלילה שהוא נוטל מן היום. שאלו את ר' יהושע מהו שילמוד אדם חכמה יונית. אמר להן צאו וראו שעה שאינה לא מן היום ולא מן הלילה ומותרין אתם. משום שנאמר (יהושע א ח) והגית בו יומם ולילה. חזר ואמר להם לא ילמד אדם את בנו חכמה יונית ואפילו אומנות שלא יבטל מדברי תורה אפילו שעה אחת שנאמר (דברים ל יט) ובחרת בחיים. תנן בשחר מברך ב' לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך ב' לפניה וב' לאחריה. שתהא הגיית יומם ולילה שוין על שם (יהושע א ח) והגית בו יומם ולילה. רבי יוסי אומר על שם (תהלים קיט קסד) שבע ביום הללתיך. ר' יוסי בר אבין בשם רבי יהושע אמר כל המקיים שבע ביום הללתיך כאילו קיים והגית בו יומם ולילה:

אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵין מַכָּה שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה, וְנִכֶּרֶת רְפוּאָתָהּ וְסַמָּהּ שֶׁל כָּל מַכָּה וּמַכָּה. אִם מְבַקֵּשׁ אַתְּ שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְגוּפְךָ צָרָה, עֲסֹק בַּתּוֹרָה שֶׁהִיא רְפוּאָה לְכָל הַגּוּף. לָרֹאשׁ מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן (משלי ד, ט). לַלֵּב מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ (משלי ג, ג). לַגַּרְגֶּרֶת מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: וַעֲנָקִים לְגַרְגְּרֹתֶיךָ (משלי א, ט). לַיָּדַיִם מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ (שמות יג, ט). לְכָל הָעֲצָמוֹת מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ (משלי א, ט). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּבָר עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵעֵין דֻּגְמָא זוֹ בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה. כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הָיוּ בָּהֶן בַּעֲלֵי מוּמִין מֵעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין בְּטִיט וּבִלְבֵנִים, וְהָיְתָה הָאֶבֶן נוֹפֶלֶת עָלָיו מִן הַבִּנְיָן וְשׁוֹבֶרֶת יָדוֹ וְקוֹטַעַת אֶת רַגְלוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶתֵּן אֶת תּוֹרָתִי לְבַעֲלֵי מוּמִין. מֶה עָשָׂה? רָמַז לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְיָרְדוּ וְרִפְּאוּ אוֹתָן. וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן סוּמִין? שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת (שמות כ, טו). וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן חֵרְשִׁין. שֶׁאָמְרוּ, נִשְׁמָע (שמות כד, יז). וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן גִּדְּמִים שֶׁאָמְרוּ נַעֲשֶׂה (שמות יט, ח). וּמִנַּיִן שֶׁלֹּא הָיוּ בָּהֶן חִגְּרִין, דִּכְתִיב: וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. (שמות יט, יז). אָמַר רַבִי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן: הוֹאִיל וְחִדְּשָׁן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, קָרָא לַיֶּרַח שַׂר הַחֹדֶשׁ. מִנַּיִן? מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בְּעִנְיַן בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי.

והיה לך ולא לאחרים: מכלל שנאמר על ידך ובין עיניך יכול יתן על בית יד אונקלוס שלו מבחוץ ת"ל והיה לך ולא לאחרים: על ידך ובין עיניך. [יכול] מה בין עיניך ארבע אף על ידך ארבע ת"ל לאות ולא ארבע לאות ולא שלוש לאות ולא שתים: ר' יהודה אומר כשם שאות אחת מבפנים כך אות אחת מבחוץ: אמר ר' יוסי חזר בו יהודה: ומודה ר' יהודה במי שיש לו שתי תפילין של ראש ואין לו של יד שמביא את העור וחופה את אחת מהן ועושה אותה של יד: יכול יתן על פס ידו ת"ל על ידך ובין עיניך מה בין עיניך ממה שבראש אף על ידך בגבוה שביד אבל אי אתה יודע באיזה מקום הוא נותן אם בימין אם בשמאל ת"ל (דברים ו' ח'-ט') וקשרתם וכתבתם מה כתיבה בימין אף קשירה בימין ומכלל שקשירה בימין ניתנה בשמאל וכן הוא אומר (תהלים קל"ט י') נם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך: ואומר (שופטים ה' כ"ו) ידה ליתר תשלחנה וימינה להלמות עמלים ואומר (תהלים ע"ט י"א) למה תשיב ידך וימינך הא כל מקום שנאמר יד אתה תופש את השמאל עד שיפרוט לך הכתוב ימין: מכלל שנאמר על ידך ובין עיניך מה על ידך אות אחת אף בין עיניך אות אחת ת"ל טוטפת טטפת טוטפות הרי ארבע טוטפות אמורות: יכול יתן בארבע מקומות ת"ל ולזכרון בין עיניך מלמד שנותנם במקום אחר: רבי אומר בשני מקומות כתיב טטפות ובמקום אחר כתיב טטפת מלמד שנותנם במקום אחד: יכול יתנם על גבי מצחו ת"ל על ידך ובין עיניך מה על ידך בגבוה שביד אף על הראש בגבוה שבראש: ר' אליעזר בן יעקב אומר מופנה להקיש ולדון גזרה שוה נאמר כאן בין עיניך ונאמר להלן (דברים י״ד א') לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת מה בין עיניך האמור להלן מקום שיער אף בין עיניך האמור כאן מקום שיער: למען תהיה תורת ה' בפיך. לרבות גרים ועבדים משוחררים: ד"א למען תהיה תורת ה' בפיך להוציא את הנשים מה תפילין מיוחדות מצות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות כך כל מצות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות: תורת ה' בפיך. ממה שאתה אוכל בפיך מיכאן אמרו אין כותבין תפילין אלא על עור בהמה טהורה: