Responsa על שמות 13:9
נודע ביהודה מהדורא קמא
ואני בעניי נלע"ד דכוונת דבריהם בד"ה השי"ן של תפילין ודאי דבור אחד הוא כדברי מוהרש"ק אבל לא כפירושו רק אדלעיל קאי שכתבו שאין לפסול הרצועה קטנה משום שאין רואה כל הבית את האויר חדא דלא שייך וכו' אלא בחיבר ביתא אחרינא תמן. ועוד דשמא דבית החיצון שאינו רואה את האויר פסול לא שייך אלא בראש ולא בשל יד כמו שיש בתשובת הגאונים וכו'. והנה סתמו דבריהם ולא פירשו הטעם למה יהיה בשל ראש שייך פסול רואה את האויר ולא בשל יד. והרא"ש בהלכות תפילין ג"כ כתב להכשיר הרצועה קטנה הנ"ל משום דלא שייך פסול בית החיצון שאינו רואה את האויר אלא א"כ חבר להם בית אחר וכו'. ועוד דאין רואה את האויר לא שייך אלא בתפילין של ראש שהן ד' בתים ושינה אחד מהבתים ממקומו אבל בשל יד שהן בית אחד לא. וכן נמצא בתשובת הגאונים עכ"ל הרא"ש. והנה הרא"ש יהיב טעם לסברת הגאונים דלהכי לא שייך אלא בשל ראש משום שיש בו ד' בתים ושינה אחד מהבתים ממקומו אבל בשל יד שאינו אלא בית אחד לא שייך. וכן המרדכי כתב דלא שייך רק בשל ראש ויהיב טעמא דלא שייך בשל יד בית החיצון והיינו ממש כוונת הרא"ש והוסיף עוד דלא שייך החליף גווייתא לברייתא אלא בשל ראש בכל בית יש פרשה אחרת וכשמחליף הבתים ממילא הפרשה שראויה להיות גווייתא היא ברייתא וכן להיפוך. אבל התוספת סתמו דבריהם ולא יהבי טעם למה שייך בשל ראש ולא בשל יד. ולכן נלע"ד דכאן שייך כל דבריהם מ"ש אח"כ בד"ה דשי"ן ורצונם להכי יש איסור בשל ראש באין בית החיצון רואה האויר דשי"ן של תפילין היא הלמ"מ והיא צריכה להיות מבחוץ והרי עבור השי"ן נאמר בשל ראש וראו כל עמי הארץ וגו'. ולהכי אם הוסיף דבר מבחוץ אין השי"ן נראית ולהכי פסיל בהנחנקין בהוסיף בית חמישי ואפילו אם יעשה גם בבית הנוסף מבחוץ שי"ן ע"ז סיימו והנותנה על שי"ן דינו להיות פוסלת דשי"ן שעושה בזה לאו כלום הוא כיון שאין דינו להיות שם שי"ן דנמצא שאין בית רואה את האויר היינו בית הראויה להיות השי"ן באמת עליו אינו רואה האויר. זה הנלע"ד בכונת התוספות ואף שג"כ אינו מבואר בדבריהם כל הצורך מ"מ לדעתי הוא יותר מכוון בדבריהם מפירוש המהרש"א ומוהרש"ק ז"ל. והב"י בסי' ל"ב הביא בהדיא בשם רב שרירא גאון דהא דבעינן בית חיצון רואה האויר הוא משום אויר השי"ן באופן שלפי פירושי בדברי התוספות מסקנת דבריהם שאין איסור רק בשל ראש משום השי"ן. אבל אם השי"ן ניכרת ליכא איסור כלל. ובין יהיה כוונת דבריהם כפי פירושי ובין לא עכ"פ דבריהם סתומים ביותר ולכן הרי דבריהם בזה כדברי הספר החתום ואין ללמוד לא לאיסור ולא להתיר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
נודע ביהודה מהדורא קמא
ולכן אני תמה על הבית יוסף בא"ח סי' ל"ב45בית יוסף א"ח לב:לט
ואם ציפה הבתים בזהב או שעשאם מעור בהמה טמאה פסולים ברייתא בפרק נגמר הדין (מח:) ציפן זהב או שטלה עליהם עור של בהמה טמאה פסולות ופי' רש"י ציפן זהב לתפילין: פסולות, דהל"מ היא: טלה עליהם. ל' טלאי, כלומר: חיפן בעור בהמה טמאה- פסולות. דכתיב בהם: (שמות יג:ט) למען תהיה תורת ה' בפיך.
וכתב המרדכי בהל' תפילין דבעור של גוף הבתים איירי ומשמע מדבריו שאם עשה עור הבתים מבהמה טהורה ואח"כ ציפן זהב או חיפן בעור בהמה טמאה כשר הוא.
וכן נראה מלשון רבינו גבי עור בהמה טמאה שכתב 'או שעשאן מעור בהמה טמאה', אלא, שצריך טעם למה בציפה הבתים בזהב פסול? דמאי גריעותיה דזהב טפי מעור בהמה טמאה? והא דמשמע מדברי המרדכי שאם עשה הבתים מעור בהמה טהורה אע"פ שציפם אח"כ בזהב או בעור בהמה טמאה כשרה. נראה מדבריו שהיינו דוקא כשהשיני"ן נראין וכ"כ לקמן בשם רב שרירא דהא דבעינן בית החיצון שיהא רואה את האויר משום אויר השיני"ן הוא.
ואח"כ חזר המרדכי עצמו. ומיהו קצת נראה הלשון שרוצה לומר עור אחר טולה דבעי למימר עור על גבי עור הבתים וכ"נ מדברי בעה"ת וכ"נ מדברי הרמב"ם ז"ל וגם רבינו אפשר שכן דעתו אלא דלא דק בלישניה:
If the leather of the [phylactery] boxes were coated with gold or covered with the hide of a non-kosher animal- they are disqualified. In a braitta, in (chapter 6 of Bavli Sanhedrin) the chapter entitiled ‘The Judgement was Passed’ (48b) ‘If one coated them [tfillin boxes] with gold or hung upon them the hide of a non-kosher animal, they are disqualified [for use as phylacteries], and Rashi explained ‘coated the tefillin with gold’: they are disqualified, as it stated ‘hung upon them’, which conveys ‘hanging a cloth/blanket upon (Bavli Sukka 17b)’, meaning, it was covered in the hide of an impure animal- they are disqualified. It states regarding them (tefillin-Ex. 13:9) “So that the Torah of Hashem is in your mouth”.
The Mordechai (Mordechai ben Hillel HaKohen [c. 1250–1298], also known as The Mordechai, was a 13th-century German rabbi and posek. His chief legal commentary on the Talmud, referred to as The Mordechai, is one of the sources of the Shulchan Aruch. He was killed in the Rintfleisch massacres in 1298.) wrote in his Laws Concerning Tefillin (part of smaller collections, based on his commentary to Talmud tractate Menachot) that this concerns the leather of the boxes, implying that if the boxes were made from a ritually pure animal and then coated with gold or with a hide from a non kosher (impure) animal it is fit for use.
This is also evident from the language used by our master (the Tur- Jacob ben Asher, also known as Ba'al ha-Turim as well as Rabbi Yaakov ben HaRosh [Rabbeinu Asher], was probably born in the Holy Roman Empire at Cologne about 1269 and probably died at Toledo, then in the Kingdom of Castile, about 1343) concerning the hides of an impure animal, writing ‘or it was made from the hides of an impure animal’ , rather, we need a reason as to why coating it with gold disqualifies (the Tefillin)? Why should gold be any worse than an impure hide?
That which was implied from the Mordechai that even if the boxes were made from the hides of ritually pure animals and subsequently coated in gold or with the hide of an impure animal, they are fit for use. It would seem from his terminology that this applies specifically if the letter Shin [ש- imprinted in the leather of the box] are still able to be seen, as the outer box has to be exposed to the outside environment, as there is a law concerning the Shin being exposed to the outside air.
Indeed, afterwards, the Mordechai reverses himself. Nevertheless, it could be seen that he was trying to say that another hide was hung over it, as he should have stated ‘a hide upon another hide’, which is also apparent from the words of the Sefer HaTerumah (?Tosafot}, as well as the Rambam, may their memories empower us, perhaps our master (the Tur) may have intended this but it is not specified in his words. שכתב שמדברי הרמב"ם משמע בטולה עור אחר על הבתים לא שעשה הבתים עצמם מעור טמאה וכו'. ונהפוך הוא שדברי הרמב"ם מפורשים להיפוך!
ואם ציפה הבתים בזהב או שעשאם מעור בהמה טמאה פסולים ברייתא בפרק נגמר הדין (מח:) ציפן זהב או שטלה עליהם עור של בהמה טמאה פסולות ופי' רש"י ציפן זהב לתפילין: פסולות, דהל"מ היא: טלה עליהם. ל' טלאי, כלומר: חיפן בעור בהמה טמאה- פסולות. דכתיב בהם: (שמות יג:ט) למען תהיה תורת ה' בפיך.
וכתב המרדכי בהל' תפילין דבעור של גוף הבתים איירי ומשמע מדבריו שאם עשה עור הבתים מבהמה טהורה ואח"כ ציפן זהב או חיפן בעור בהמה טמאה כשר הוא.
וכן נראה מלשון רבינו גבי עור בהמה טמאה שכתב 'או שעשאן מעור בהמה טמאה', אלא, שצריך טעם למה בציפה הבתים בזהב פסול? דמאי גריעותיה דזהב טפי מעור בהמה טמאה? והא דמשמע מדברי המרדכי שאם עשה הבתים מעור בהמה טהורה אע"פ שציפם אח"כ בזהב או בעור בהמה טמאה כשרה. נראה מדבריו שהיינו דוקא כשהשיני"ן נראין וכ"כ לקמן בשם רב שרירא דהא דבעינן בית החיצון שיהא רואה את האויר משום אויר השיני"ן הוא.
ואח"כ חזר המרדכי עצמו. ומיהו קצת נראה הלשון שרוצה לומר עור אחר טולה דבעי למימר עור על גבי עור הבתים וכ"נ מדברי בעה"ת וכ"נ מדברי הרמב"ם ז"ל וגם רבינו אפשר שכן דעתו אלא דלא דק בלישניה:
If the leather of the [phylactery] boxes were coated with gold or covered with the hide of a non-kosher animal- they are disqualified. In a braitta, in (chapter 6 of Bavli Sanhedrin) the chapter entitiled ‘The Judgement was Passed’ (48b) ‘If one coated them [tfillin boxes] with gold or hung upon them the hide of a non-kosher animal, they are disqualified [for use as phylacteries], and Rashi explained ‘coated the tefillin with gold’: they are disqualified, as it stated ‘hung upon them’, which conveys ‘hanging a cloth/blanket upon (Bavli Sukka 17b)’, meaning, it was covered in the hide of an impure animal- they are disqualified. It states regarding them (tefillin-Ex. 13:9) “So that the Torah of Hashem is in your mouth”.
The Mordechai (Mordechai ben Hillel HaKohen [c. 1250–1298], also known as The Mordechai, was a 13th-century German rabbi and posek. His chief legal commentary on the Talmud, referred to as The Mordechai, is one of the sources of the Shulchan Aruch. He was killed in the Rintfleisch massacres in 1298.) wrote in his Laws Concerning Tefillin (part of smaller collections, based on his commentary to Talmud tractate Menachot) that this concerns the leather of the boxes, implying that if the boxes were made from a ritually pure animal and then coated with gold or with a hide from a non kosher (impure) animal it is fit for use.
This is also evident from the language used by our master (the Tur- Jacob ben Asher, also known as Ba'al ha-Turim as well as Rabbi Yaakov ben HaRosh [Rabbeinu Asher], was probably born in the Holy Roman Empire at Cologne about 1269 and probably died at Toledo, then in the Kingdom of Castile, about 1343) concerning the hides of an impure animal, writing ‘or it was made from the hides of an impure animal’ , rather, we need a reason as to why coating it with gold disqualifies (the Tefillin)? Why should gold be any worse than an impure hide?
That which was implied from the Mordechai that even if the boxes were made from the hides of ritually pure animals and subsequently coated in gold or with the hide of an impure animal, they are fit for use. It would seem from his terminology that this applies specifically if the letter Shin [ש- imprinted in the leather of the box] are still able to be seen, as the outer box has to be exposed to the outside environment, as there is a law concerning the Shin being exposed to the outside air.
Indeed, afterwards, the Mordechai reverses himself. Nevertheless, it could be seen that he was trying to say that another hide was hung over it, as he should have stated ‘a hide upon another hide’, which is also apparent from the words of the Sefer HaTerumah (?Tosafot}, as well as the Rambam, may their memories empower us, perhaps our master (the Tur) may have intended this but it is not specified in his words. שכתב שמדברי הרמב"ם משמע בטולה עור אחר על הבתים לא שעשה הבתים עצמם מעור טמאה וכו'. ונהפוך הוא שדברי הרמב"ם מפורשים להיפוך!
Ask RabbiBookmarkShareCopy
נודע ביהודה מהדורא קמא
והסמ"ג, לא ראיתי שהעתיק ברייתא זו כלל. ולפי הנראה, השמיטה לגמרי ולא הביאה בספרו! א"כ, מכלל שהוא מפרש ג"כ שעשה בתים עצמן מזהב או מעור בהמה טמאה ולכך לא הוצרך להביאה, כיון שכבר כתב בריש הלכות תפילין הקלף שכותבים בהם הפרשיות וגם הרצועות גם עור הבתים צריך להיות מבהמה או חיה טהורה וכו' גם צריכין עבוד לשמן- עיין שם79ספר מצוות גדול עשין סימן כב
הקלף שכותבין בהן [ה]פרשיות, וגם הרצועות וגם עור הבתים (שבת כח, ב), צריך להיות מבהמה טהורה או חיה טהורה שנאמר (שמות יג, ט) למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך. ואפילו על גבי נבילות, כדאיתא בפרק שמנה שרצים (שם קח, א) (סימני ספר התרומה רג). וגם צריכין עיבוד לשמן כרבן שמעון בן גמליאל דאמר (סנהדרין מח, ב ובתו') עד שיעבדוהו לשמן; וכדרבא בפרק נגמר הדין (שם מז, ב) דאמר הזמנה לאו מלתא היא וכדרבי אבהו פרק הניזקין (גיטין נד, ב)
The parchment upon which the relevant scriptural passages are written, as well as the straps and the leather hide of the boxes (as noted in Bavli tractate Shabbat 28b) must be made from the hides of a ritually pure anima or beast, as it is written (exodus 13:9) “So that the Torah of God will be in your mouth” – from that which is permitted to be in your mouth. It could even be written from the hides of nevelote (permissible animals slaughtered improperly) as was brought in a teaching in the chapter entitled “Eight Species of Crawling Animals” (Bavli tractate Shaabat 108a – and note 31 above; also in the book ‘The Signs of the Book on Tithes” 203) They also require being made specifically for that purpose, as per the dictum of rabbi Shim’own ben Gamliel, who stated (Bavli Sanhedrin 48b) that the leather must be made for that specific purpose (of making tefillin); as well as the statement of Rava in the chapter entitled “After the Sentence was Passed” (Bavli Sanhedrin 47b) who stated that one cannot designate specific use of an object, and like rabbi Avahu (In Bavli Gittin 54b- the bottom where he allows a seller of a Sefer Torah to disqualify the Torah secondary to his not designating the parchment to the specific use of making a Sefer Torah.) See the Appendix for a more complete text.
.
הקלף שכותבין בהן [ה]פרשיות, וגם הרצועות וגם עור הבתים (שבת כח, ב), צריך להיות מבהמה טהורה או חיה טהורה שנאמר (שמות יג, ט) למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך. ואפילו על גבי נבילות, כדאיתא בפרק שמנה שרצים (שם קח, א) (סימני ספר התרומה רג). וגם צריכין עיבוד לשמן כרבן שמעון בן גמליאל דאמר (סנהדרין מח, ב ובתו') עד שיעבדוהו לשמן; וכדרבא בפרק נגמר הדין (שם מז, ב) דאמר הזמנה לאו מלתא היא וכדרבי אבהו פרק הניזקין (גיטין נד, ב)
The parchment upon which the relevant scriptural passages are written, as well as the straps and the leather hide of the boxes (as noted in Bavli tractate Shabbat 28b) must be made from the hides of a ritually pure anima or beast, as it is written (exodus 13:9) “So that the Torah of God will be in your mouth” – from that which is permitted to be in your mouth. It could even be written from the hides of nevelote (permissible animals slaughtered improperly) as was brought in a teaching in the chapter entitled “Eight Species of Crawling Animals” (Bavli tractate Shaabat 108a – and note 31 above; also in the book ‘The Signs of the Book on Tithes” 203) They also require being made specifically for that purpose, as per the dictum of rabbi Shim’own ben Gamliel, who stated (Bavli Sanhedrin 48b) that the leather must be made for that specific purpose (of making tefillin); as well as the statement of Rava in the chapter entitled “After the Sentence was Passed” (Bavli Sanhedrin 47b) who stated that one cannot designate specific use of an object, and like rabbi Avahu (In Bavli Gittin 54b- the bottom where he allows a seller of a Sefer Torah to disqualify the Torah secondary to his not designating the parchment to the specific use of making a Sefer Torah.) See the Appendix for a more complete text.
.
Ask RabbiBookmarkShareCopy