פירוש על שמות 14:25

ויסר את אופן מרכבותיו וינהגהו בכבידות כו' יש לדקדק מפני מה לא נאמר אופני מרכבותיו ונראה לפרש דאיתא בכתבי האר"י ז"ל שפרעה היה לו אחיזה בשתי אותיות מ"י של שם אלהים וז"ש מי ה' אשר אשמע בקולו ועי"ז נתגלגל הדבר שירדו אבותינו למצרים מפני שהיה לו אחיזה במדה"ד והנה יש ה' גבורות כידוע והם ה' שמות אלקי' וה' שמות עולה ת"ל וזהו מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה יצאו כל צבאות ה' כו' רומז שאחר הת"ל שנה דהיינו אחר שנמתקו הגבורות העולה ת"ל יצא כל צבאות ה' מארץ מצרים והנה שם אלוקי' הגם שהוא שם הדין וגבורה מ"מ הוא קדוש ונורא שרומז שהוא אלהי עולם אלהי האלהים ובעל היכולת ואשר לו כח והממשלה וכשנמתקין הגבורות בדרך שיתבאר דהיינו שמחסרין א' ממנין ת"ל ונשאר תכ ט אז הוא המתקה וכשמחסרין עוד א' ונשאר תכ"ח כמנין חת"ך אז הגבורות נמתקין ביותר שגם הגבורות מסכימין עם החסדים להטוב עם ישראל כי שם זה הוא שם של רחמים החותך חיים לכל חי ויוצא מפסוק "פותח "את "ידך מס"ת שלו והנה כשהגיע העת לגאול אבותינו ממצרים הוצרך להמתיק הגבורות כ"כ עד שיחסיר מת"ל הגבורות כנ"ל כ"כ עד שישאר חת"ך וזהו פי' הזוהר ויסר את אופן מרכבותיו מאי אופן מרכבותיו מרכבותיו דפרעה ומאן איהו אופן דילהון ההוא ממנא דשליט עליהו ע"כ דהנה אפ"ן בגימ' קל"א כמנין סמא"ל וזה מודה על הדין וזה היה שרו של פרעה ולזה היה לו אחיזה ב"ב אותיות הנ"ל של שם הדין וזשה' ויסר את אופן מרכבותיו דהיינו שהסיר שר של מצרים כמוזכר בזוהר הקדוש היינו שהסיר הס"ם ונמתקו הגבורות וזה שאמר הפסוק וינהגהו בכבידות דהיינו של אחר המתקה נשאר תכ"ח כמנין "בכבדת בגימ' חתך שחתך חייהם של מצרים והחסד והרחמים היה על כנ"י

ויאסור את רכבו ואת עמו לקח עמו נ"ל בס"ד דידוע שר מצרים היה שמו מצרים וכמ"ש רז"ל ע"פ מצרים מת על שפת הים גם כתבתי לעיל דהשר ששמו מצרים רמוז במלוי שם פרעה פ"ה רי"ש עי"ן ה"ה מספר מצרים נמצא פרעה רוכב על השר שלו כי אותיות הפשוט רוכבים על המלוי וז"ש ויאסור את רכבו שקשר עמו את השר שהוא רוכב עליו לעזרו ועי"כ ואת עמו שהם מצרים הנקראים על שם השר לקח עמו שבכח השר שלו גבר עליהם לפתותם ולהכריחם שילכו עמו להלחם בישראל או יובן וייאסור את ר"ך בו שהיה מדבר בלשון רכה ותחנונים ובזה את עמו לקח עמו: