פירוש על שמות 22:22

כל אלמנה ויתום לא תענון אם ענה תענה אותו כי אם צעוק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו והיה אפשר לומר אם תענה אותו כי יצעק אלי אשמע צעקתו. ויובן בס"ד כי הנה ימצא לפעמים שיבא יתום קטן או אלמנה לפני הדיין לתבוע ממון אביו מיד אחדים והדיין הוא יעשה לו עינוי הדין ולא יוציא משפטו מהר אלא יניחנו מתמרמר בלך ושוב עד שיוציא ממון אביו. ואמנם כשיוציא הדיין הממון והיתום עודנו קטן ודאי לא ימסרנו בידו אלא צריך שיעמיד לו אפוטרופוס שישא ויתן קרוב לשכר ורחוק להפסד בממון ההוא עד שיגדל היתום והנה מאי דביני ביני עד שימצא היתום הזה וקרוביו אפוטרופוס נאמן הנה המעות ישארו בב"ד ולפעמים זה הדיין יצטרך למעות ויקח מהם לצרכו וכשימצאו אפוטרופוס נאמן ויביאוהו היתום וקרוביו בב"ד למסור הממון בידו הנה זה הדיין כבר לקח המעות לצרכו ואז ג"כ יענה אותו עינוי ב' שיהיה זה היתום הולך ובא עד שיוציא מעותיו מן הדיין למסור אותם לאפוטרופוס ונמצא שזה לקה בתרתי עינויים ענוי הא' עד שהוציא לו ממון אביו מאחרים ועינוי הב' עד שיצאו המעות מכיס הדיין ההוא וא"כ אז זה היתום יצעק להש"ית ב' צעקות בראשונה ובשנייה והקב"ה ישמע צעקתו ג"כ בתחלה ובסוף וז"ש אם ענה תענה אותו כלומר ב' עינויים דע לך שאם צעוק יצעק אלי בתחלה ובסוף גם אנכי שמוע אשמע ב' שמיעות בתחלה ובסוף:

אם ענה תענה אתו. הֲרֵי זֶה מִקְרָא קָצָר, גָּזַם וְלֹא פֵּרֵשׁ עָנְשׁוֹ, כְּמוֹ לָכֵן כָּל הֹרֵג קַיִן (בראשית ד'), גָּזַם וְלֹא פֵּרֵשׁ עָנְשׁוֹ, אַף כָּאן אִם עַנֵּה תְעַנֵּה אוֹתוֹ לְשׁוֹן גִּזּוּם, כְּלוֹמַר סוֹפְךָ לִטֹּל אֶת שֶׁלְּךָ לָמָּה? כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי וְגוֹ':

אם ענה תענה אותו הרי זה מקרא קצר, גיזם ולא פירש ענשו, כמו לכן כל הורג קין (בראשית ד טו), ולא פירש העונש. אף כאן, אם ענה תענה אותו, לשון גיזום, סופך ליטול את שלך, למה, כי יצעק אלי אשמענו ואנקמנו. לשון רש''י. (רש"י על שמות כ״ב:כ״ב) ואיננו נכון, וגם העד שהביא לא העיד כן, אבל יתכן שיהיה ''כי'' במקום הזה כמו אם'', שהוא אחד משמושין שלו, יאמר, אם יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו, והכפל לנחוץ הענין וחזוקו, כדרך המבלי אין קברים (שמות י״ד:א׳), הרק אך במשה (במדבר יב ב):
והנכון בעיני כי יאמר אם ענה תענה אותו רק צעוק יצעק אלי בלבד מיד אשמע צעקתו, איננו צריך לדבר אחר כלל, כי אני אושיענו ואנקום אותו ממך והטעם, כי אתה לוחץ אותו מפני שאין לו מושיע מידך, והנה הוא נעזר יותר מכל אדם, כי שאר האנשים יטרחו אחרי מושיעים שיושיעום ואחרי עוזרים לנקום נקמתם, ואולי לא יועילו והצל לא יצילו, וזה בצעקתו בלבד נושע בה' וינקם ממך, כי נוקם ה' ובעל חמה (נחום א ב): ויבא כענין הזה בכתובים רבים, כגון מה שאמר (משלי כב כב-כג) אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם, יאמר אל תגזול דל בעבור שהוא דל ואין לו עוזרים ואל תדכא העני אשר בשעריך כי ה', יריב בעבורם, וכן אמר (שם כג י-יא) ובשדה יתומים אל תבוא כי גואלם חזק ה' צבאות שמו, שיש להם גואל חזק וקרוב יותר מכל אדם אף כאן אמר כי בצעקתו בלבד יושע: וכמוהו כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזורע ולחם לאוכל כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי (ישעיה נה י יא), בשניהם יאמר שלא יעשו דבר אחר, כי אם שירוה את הארץ מיד, וכן כי אם שיעשה מה שחפצתי, והנה הוא כטעם אלא, וכן כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך (במדבר י ל):