פירוש על שמות 23:20

הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכינותי השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כו'. הנה הראשונים ז"ל נתקשו בזה מאד למה בכאן הסכים משה וקבל לטובה הבטחת השליח המלאך עמו ולהלן בפ' תשא לא רצה בשליחות המלאך ואמר אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה והרבה והפציר מאד עד שניתן הבטחה אליו שכבודו ית"ש יתהלך עמו בעצמו כמבו' שם בכתוב. ועיין במגיד משרים להרב"י ז"ל ג"כ הקשה זה ועיין ברמב"ן ז"ל. אמנם הנ"ל לרמז בזה דהנה כתיב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך. והענין הוא עפ"י המבואר בהאר"י ז"ל בסוד עבור נשמות הצדיקים שהנשמות הצדיקים מתעברים ומתחברים לאדם העושה מצות ומעש"ט ומסייעין אותו בכל דבר ע"ד הבא לטהר מסייעין לו וכמבו' זה בכ"מ בכתבי האר"י ז"ל והם המגלין לו רזי תורה. וזהו חסד שעושין עם המתים הוא חסד של אמת היינו החסד שעושים עם סיוע נשמות המתים עמו הוא חסד של אמת כמו שבארתי במ"א באורך. וזהו פי' יהי ביתך בית ועד לחכמים היינו שיהי' בך מקום קדושה שיתועדו נשמות החכמים בקרבך והוא בביתך בתוכך והוא האמור כי מלאכיו יצוה לך הם הנשמות האלו שהם נקראים מלאכים וגדולי' מהמלאכים כנודע הנה אותם הנשמות יצוה לך להתחבר עמך ע"י קיום המצות וזה יצוה לך ע"י המצוה אשר תעשה ג"כ יצוה לך לשון צוותא חדא. כי הם בצוותא חדא עם הצדיק. והנה אמה"כ כי זה יועיל לך לשמרך בכל דרכיך שע"י עיבור ודביקות נשמות הצדיקים עמו יהי' נשמר מכל רע ח"ו. וכמבו' סוד ענין זה בספרים בכ"מ ע"ש. והנה עד"ז הוא שהבטיח הקב"ה לישראל ולמשה אחר קבלת התורה כלומר ע"י לימוד התורה לשמה וקיום המצות ומעש"ט הנה תזכו לבחי' עיבור ודביקות נשמות הצדיקים. וזהו בחי' המלאך שאמה"כ הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך הוא נשמת הצדיק גדול וקדוש הוא הנקרא מלאך כמ"ש ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים. וזהו יהי' לך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום העליון אשר הכינותי לך למעלה במדריגה העליונה. וז"ש אח"כ השמר מפניו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם היינו שע"י החטא והמרי הנה מסתלק הנשמה זו הקדושה של הצדיק הבא בסוד העיבור עמו כי הנה הם ממקום קדוש יהלכון מעולם העליון ואינם יכולין לסבול שום פגם לכך ע"י העבירה בורחים מיד וכמבו' זה בהאר"י ז"ל אצל המרגלים ע"ש. וגם הנשמה עצמה של האדם עצמו אינה יכולה לסבול הפגם ומסתלקת ממנו ע"י הפגם כמבו' אצל אדה"ר כי בשעת הפגם נסתלקה ממנו הנשמה ע"ש. וזהו כי לא ישא לפשעכם שאיננה יכולה לסבול לפשעכם ותסתלק ע"י הפגם כנ"ל. וזהו אם שמוע תשמעו בקולי היינו לנשמת הצדיק עמך ועשית כל אשר אדבר שממילא ע"י הסיוע תקיים כל התורה ככל אשר אדבר ועי"כ ממילא ואיבתי את אויביך וכו' כי ילך מלאכי לפניך הוא נשמת הצדיק שהוא המלאך האמיתי ועי"כ לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם כי הרס תהרסם וכו'. וזהו שמסיים ועבדתם את ה' אלהיכם ובירך את לחמך ואת מימך. לכאורה בכל לשון הפרשה מדבר בלשון יחיד לפניך להביאך וכיוצא. ולמה בכאן פתח בלשון רבים ועבדתם את ה' אלהיכם ואח"כ שוב חוזר לדבר בלשון יחיד וברך את לחמך וכו'. והסירותי מחלה מקרבך. אך הנה כדברינו הנ"ל שבשעת העבודה להש"י בתו"מ יתחברו עמם נשמת הצדיקים לסייע אותם. וזהו לשון רבים היינו ע"י הנשמות הנ"ל ועבדתם את ה'. אבל אח"כ מה שתצטרכו כאו"א בצרכי הגוף פרנסה וברכה ולבריאות הגוף ורפואה הנה זה יהי' לך לבדך כי אך אתה בעוה"ז צריך לזה אבל הנשמות האלו אינם צריכין לכ"ז כי הם מלאכים עליונים במרום קדשם תחת כסא כבוד וזה בלשון יחיד וברך את לחמך ואת מימיך והסרותי מחלה מקרבך כנ"ל:

הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו'. השמר מפניו ושמע בקולו וגו'. כי אם שמוע תשמע בקולו וגו'. כי ילך מלאכי לפניך וגו'. אמרו ז"ל אמר לו הקב"ה למשה מי ששמר את האבות ישמור את הבנים. וכן אתה מוצא באברהם שברך את יצחק הוא ישלח מלאכו לפניך. ביעקב כתיב המלאך הגואל אמר הוא גאלני מיד עשו הוא הצילני מיד לבן הוא זנני ופרנסני בשני רעבון אמר הקב"ה מי ששמר את האבות ישמור את הבנים שנאמר הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך. ועוד אמרו רז"ל בפירוש אמר להם הקב"ה הזהרו בשליח שאינו חוזר בשליחותו מדת הדין הוא אל תמר בו מדבריהם יש ללמוד כי מלת אנכי רמז למדת רחמים והמלאך הזה הוא מלאך הגואל וכבר פירשתיו. זהו לשמרך בדרך כי ממנו השמירה כדאמר שמור לכלה. ובאלה שמות רבה אמר להם הקב"ה אילו זכיתם אני בעצמי נעשיתי שליח כדרך שנעשיתי להם במדבר שנאמר וי"י הולך לפניהם יומם. עכשיו שלא זכיתם הריני מוסר אתכם לשליח הנה אנכי שולח מלאך לפניך. צריך להתישב בזה המאמר. וטעם אשר הכינותי כי בית המקדש הוא מכון לתפארת ישראל ולשכינת עוזו כי שם הכסא שלם והשם שלם. ואמר השמר מפניו כי קולו קול אלהים חיים ר"ל קול השכינה הוא מנצחי עולם הנקראים אלהים חיים והמצוה לשמוע בקולו שלא יעזבו תורה שבעל פה כענין שנאמר ואת אמרת קדוש ישראל נאצו (ישעיה ה כד) ואמרו רז"ל זו תורה שבעל פה וכבר פירשתי זה בפירוש ויאמר ופירוש לאמר. ויש מפרשים כי על כן נקראת אמרת כי היא אומרת דברי השם הגדול יתעלה וזהו בצע אמרתו (איכה ב יז):

הנה אנכי שלח מלאך. כָּאן נִתְבַּשְּׂרוּ שֶׁעֲתִידִין לַחֲטֹא, וּשְׁכִינָה אוֹמֶרֶת לָהֶם כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ (שמות ל"ג):