Musar על שמות 23:20

הביאור הנה בבחינת אנכי בא אליך, אבל צריך להתלבשות בעב הענן, בעבור ישמע העם שהם אינם במדריגה זו. וכמו כן (שמות כג, כ) הנה אנכי שולח מלאך לפניך, ושם ג"כ קשה דהוי ליה למימר הנני שולח מלאך. אלא הענין הש"י היה בכבודו ובעצמו וזהו הנה אנכי, רק העלים כבודו באמצעית המלאך, וזהו המלאך לפניך, כי אינם ישראל כדי בלי התלבשות המלאך לראות בכבודי:

כתב הפרדס כי חשבון זעיר שהוא מספר קטן הוא בחנוך שהוא מטטרון הנקרא נער כמו שכתוב (משלי כב, ו) חנו"ך לנער. והנה בהתפשטות שורש נשמת יעקב ויוסף מהאצילות, אז נשאר צורת יעקב חקוקה בכסא שהוא למטה מהאצילות. ויוסף תחת אביו במטטרון שהוא למטה מהכסא, כי סוד הכסא הוא בריאה וסוד מטטרון יצירה כנודע. על זה אמר והוא נער בן י"ז שנה. ונודע לחכמי האמת כי מטטרון נקרא עבד כמו שכתב הזוהר (מדרש הנעלם ח"א קכו, א) בפסוק (בראשית כד, ב) עבדו זקן ביתו וגו', כמו שהארכתי בפרשת חיי שרה (תו"א ד"ה נודע כי). וכן לעבד נמכר יוסף, והקב"ה שלח מלאכו לשמרו בדרך אשר הלך. וכענין שנאמר (שמות כג, כ) הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך וגו', ואמרו רז"ל (ילקוט משפטים שם) שזהו מטטרון, כמו שהביא רש"י בפרשת משפטים (עה"פ הנ"ל):

ועל זה תתבאר הפרשה. ויאמר משה לחובב בן רעואל כו' נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה'. רמז לו שני מיני טוב, בחול"ם, ובמלופ"ם. רמז לו כי לא אל המקום הנגלה לבד דהיינו ארץ טובה, אלא נוסעים אנחנו משם אל המקום אשר אמר ה', דהיינו המקום אשר רמז הש"י בפרשת משפטים דכתיב (שמות כג, כ) ולהביאך אל המקום אשר הכינותי, שפירש רש"י רומז אל המקדש שלמעלה המכוון נגד מקדש שלמטה. לכה אתנו והטבנו לך, משלנו. ואמר, כי ה' דיבר טוב על ישראל לבד, ולא על חסידי אומות העולם, אבל מכח דביקותך עמנו תמשך עליך הטובה: