פירוש על שמות 33:11

ודבר ה' אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו וישב אל המחנה. ואיתא במדרש (רבה תשא פמ"ה,א') שהש"י אמר לו שישוב כשאהיה בכעס אתה מרצה אותי וכשתהיה בכעס אהיה מרצך, בזה הראה לו הקב"ה שאהבת השי"ת לישראל אינה פוסקת אפילו רגע, וכמו שכתיב (דברים כ"ג,ו') ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך שזה הפסוק הוא התשע וארבעים בפרשת תצא שפרשת תצא היא הפרשה המ"ט בתורה, וזה רומז שאחר זיקוק שבע שבועות שבעתים שהוא תכלית הזיקוק נתגלה שכל התורה היא אהבת ישראל, ואף מה שנראה לפעמים ההיפוך ג"כ היא אהבה, שאהבה רבה מהשי"ת לישראל היא אהבת עולם שאינו פוסק אף רגע, וכמו שכתיב (תהלים פ"ה,ט') אשמעה מה ידבר האל ה' כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו, והענין נתבאר בחלק ראשון (ספר תהלים) שרצה לשמוע במה עוסק השי"ת בינו לבין עצמו לכן אמר אשמעה מה ידבר, כי בעת שהשי"ת משפיע נבואה על הנביא או שהוא מתפלל להקב"ה והכנת הנביא היה תמיד להמשיך רצון ושפע טוב, אז ודאי היה רואה שהשי"ת הוא עוסק בטובת ישראל ורואה אהבת השי"ת לישראל, אכן רצה לדעת ולשמוע מה ידבר השי"ת בינו לבין עצמו, ושמע שמדבר שלום אל עמו, וזה ראיה הגדולה מבלעם שהוא קטרג על ישראל ורצה להמשיך כעס ומכל מקום גם אז עסק השי"ת בטובת ישראל ויהפך לנו את הקללה לברכה.

ודבר ה' אל משה פנים אל פנים. וּמִתְמַלֵּל עִם מֹשֶׁה:

ומשרתו יהושע בן נון נער כתב ר''א (אבן עזרא על שמות ל״ג:י״א) חיה יהושע מאה ועשר שנים (יהושע כד כט), וחכמים אמרו (זבחים קיח:) כי שבע שנים כבש ושבע שנים חלק, א''כ היה בן חמשים ושש שנה, ואיך יקראהו הכתוב נער, וככה פירושו, ומשרתו יהושע בן נון שירות נער ועל דעתי דרך לשון הקדש שיקרא כל משרת נער, כי בעל השררה הנכבד הוא האיש, והמשרת לו יקרא נער, וכן גחזי נערו (מלכים ב ד׳:י״ב), יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו (שמואל ב ב׳:י״ד), וכן עשרה נערים נושאי כלי יואב (שם יח טו), כי יואב לא ימסור כליו רק לאנשים גבורי חיל שעמדו על ידו. וכתיב (יהושע ו כב) ולשנים האנשים המרגלים אמר יהושע, וכתיב (בפסוק שאחריו) ויבאו הנערים המרגלים וגו', מפני שהיו משרתי העדה, מרגלים להם. וכן רבים, וכן נערי המלך משרתיו (אסתר ב ב), ביאר שהם האנשים העומדים לפני המלך משרתי גופו, לא משרתי החצר. וא''כ יאמר ומשרתו יהושע בן נון משרת תמיד שלא ימוש מתוך האהל: