צרור המור על התורה
ויאמר שלחני כי עלה השחר. לפי שסמאל אין ממשלתו אלא בלילה כדרך הגנבים והנואפים. דכתיב ועין נואף שמרה נשף. וכתיב לכו נרוה דודים עד הבוקר. וכתיב אם גנבים באו לך אם שודדי לילה. ולפי שאינו הולך אלא כגנב אמר שלחני כי עלה השחר. והטעם לפי שהוא מדת הדין. ומדת הדין רחוקה מהשם יתברך לפי שהוא רחמים ולא לפניו חנף יבא. ולכן אינו יכול להראות לפני השם לפי שחסד אל כל היום. ואז א"ל לא אשלחך כי אם ברכתני. לא שאל יעקב שיברכהו כי ברכת ה' היא תעשיר. והוא אין בידו לברך. וכ"ש כי היה שונא לו ומבקש רעתו ואיך יברכהו. ואם יברכהו בפיו יברך ובקרבו יקלל. ועוד מי יתן טהור מטמא כמו שאמר בזוהר כתיב הכא כי נגע. וכתיב התם כל הנוגע במת בנפש. מה להלן טמא אף כאן טמא. ואחר שהוא טמא אסור בהנאה. כמו שאמרו ע"ז אסורה בהנאה. והרי הוא אל אחר אל זר הוא שטן הוא יצר הרע הוא מלאך המות הוא טמא הוא מכשול הוא אבן נגף. ועליו נאמר פן תגוף באבן רגלך וא"כ איך היה יעקב רוצה ליהנות ממנו ולקבל ברכתו. ומזה נשמר רש"י ז"ל ואמר כי אם ברכתני תודה לי על הברכות. רצה לפרש שלא שאל ממנו ברכה אלא שא"ל שאחר שהוא שרו של עשו שיודה לו על הברכות שעשו מקנטרו עליהם. ולכן תמצא שלא ברכו אלא ששינה שמו לשון שררה ולא עקבה ורמאות. ולכן כתב הרב ז"ל סופך שהקב"ה נגלה עליך בבית אל והוא יברכך שהברכות מצויות בידו. והנראה בעיני שלא שאל לו ברכה ח"ו אלא ששאל ממנו שיודה איך צדיק מושל ביראת אלהים. ושהוא משועבד לו אחר שהוא ברשותו אינו יכול לילך בלא רשות. כאמרו ויאמר שלחני כי עלה השחר. ואז אמר לו לא אשלחך כי אם ברכתני. ותתן לי הודאה כעבד לאדוניו לאות שאתה עבד לי. והוא כמו עשו אחי ברכה דסנחריב מלך אשור שלא היה שואל מהם ברכה אלא הכנעה והודאה שהם משועבדים לו. וכן בכאן. וזהו לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל. בענין שלא יאמרו שהברכות בעקבה ורמאות. ואני מודה כי שרית עם אלהים ועלית עליהם ואני כעבד לך ועם אנשי עשו ולבן. כאן נתן לו סימן שינצל מעשו הרשע. ומה שא"ל ויאמר אליו מה שמך בדרך תימה. כי אחר שראה שלא היה יכול לילך בלא רשותו. תמה ואמר ראיתי אלהים עולים מן הארץ ואיך איפשר כי ילוד אשה ימשול בי. ולכן שאל לו מה שמך שאני רוצה לראות אם אתה אל או אדם. וכשאמר לו לא יעקב יאמר עוד שמך כי אינך אדם אלא אל. ולכן קרא שמו ישראל אחר ששרה עם אלהים. וכל זה לפי שהיה יודע שהקב"ה יקרא לו שם זה מיד. ועוד שאמר ויקרא לו אל אלהי ישראל. ולהורות על מעלות יעקב תמצא ששאל למלאך ואמר הגידה נא שמך. כלומר לא תחשוב שיש לך מעלה עלי כי כמו שאתה שאלת מה שמי כן אני שואל לך מה שמך. ואז א"ל למה זה תשאל לשמי מה תועלת יש לך בשאלת השם. אחר שאני נותן לך הודאה ואני נכנע למאמרך. וזהו ויברך אותו שם כמו שפרשתי:
ילקוט שמעוני על התורה
ויאמר שלחני כי עלה השחר חדשים לבקרים רבה אמונתך אמר ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יוחנן בכל יום ויום הקב"ה בורא כת מלאכים חדשים והן אומרות שירה חדשה והולכים להם. אמר ר' ברכיה [השבתי] לרבי חלבו והכתיב ויאמר שלחני כי עלה השחר א"ל חנוקא מה סברת למחנקני מיכאל וגבריאל הן הן שרים של מעלה וכולהון מתחלפין ואינון אינן מתחלפין. אדריינוס שחיק טמיא שאליה לר' יהושע בן חנניא א"ל אתון אמרין אין כת למעלה מקלסת ושונה אלא בכל יום הקב"ה בורא מלאכים חדשים והן אומרים שירה והולכין להן. א"ל ולאן אינון אזלין א"ל לאן דאיתברון א"ל מן הן איתברון א"ל מן נהר דינור. א"ל מה עסקיה דהדין נהר דינור א"ל כהדין ירדנא דלא פסיק לא ביממא ולא בליליא. א"ל מן הן הוא אתא א"ל מן זיעתא דחייתא דאינון מזיעין מן דטענין כורסייא דקב"ה. א"ל סנקתדרין דידיה והא הדין ירדנא מהלך ביממא ולית הוא מהלך בליליא. א"ל נטר הוינא בבית פעור כמה דהוא מהלך ביממא הוא מהלך בליליא. ר' מאיר אומר מי גדול השומר או הנשמר מן מה דכתיב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך הוי אומר הנשמר גדול מן השומר. ר' יהודה אומר מי גדול הנושא או הנישא מן מה דכתיב על כפים ישאונך הוי הנישא גדול. ר' שמעון אומר מי גדול המשלח או המשתלח מן מה דכתיב ויאמר שלחני הוי המשלח גדול מן המשתלח. ויאמר שלחני שהגיע זמן קלוסי לקלס. א"ל יקלסו חבריך א"ל איני יכול למחר אני בא לקלס ויאמרו לי חבירי כשם שלא קלסת אתמול כך לא תקלס היום. א"ל שייצת סייפת לא אשלחך כי אם ברכתני. א"ל אותן המלאכים שבאו אצל אברהם לא פרשו ממנו אלא בברכה א"ל אותן נשתלחו על מנת כן אני לא נשתלחתי לכך א"ל שייצת סייפת וכו'. א"ל מלאכי השרת על ידי שגלו מסתורין של הקב"ה נדחו ממחיצתן מאה ושלושים ושמונה שנים אשמע לך ואדחה ממחיצתי א"ל שייצת סייפת וכו'. בסוף אמר אני מגלה ואם הקב"ה אומר לי למה גלית אני אומר לו בניך גוזרין גזירות ואין אתה מבטל גזירתן ואני הייתי יכול לבטל. א"ל עתיד הוא להגלות עליך בבית אל ולהחליף את שמך ואני עומד שם הדא הוא דכתיב בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו עמך אין כתיב כאן אלא עמנו. ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך (כתוב ברמז פ"א):
ילקוט שמעוני על התורה
ויאמר שלחני כי עלה השחר חדשים לבקרים רבה אמונתך אמר ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יוחנן בכל יום ויום הקב"ה בורא כת מלאכים חדשים והן אומרות שירה חדשה והולכים להם. אמר ר' ברכיה [השבתי] לרבי חלבו והכתיב ויאמר שלחני כי עלה השחר א"ל חנוקא מה סברת למחנקני מיכאל וגבריאל הן הן שרים של מעלה וכולהון מתחלפין ואינון אינן מתחלפין. אדריינוס שחיק טמיא שאליה לר' יהושע בן חנניא א"ל אתון אמרין אין כת למעלה מקלסת ושונה אלא בכל יום הקב"ה בורא מלאכים חדשים והן אומרים שירה והולכין להן. א"ל ולאן אינון אזלין א"ל לאן דאיתברון א"ל מן הן איתברון א"ל מן נהר דינור. א"ל מה עסקיה דהדין נהר דינור א"ל כהדין ירדנא דלא פסיק לא ביממא ולא בליליא. א"ל מן הן הוא אתא א"ל מן זיעתא דחייתא דאינון מזיעין מן דטענין כורסייא דקב"ה. א"ל סנקתדרין דידיה והא הדין ירדנא מהלך ביממא ולית הוא מהלך בליליא. א"ל נטר הוינא בבית פעור כמה דהוא מהלך ביממא הוא מהלך בליליא. ר' מאיר אומר מי גדול השומר או הנשמר מן מה דכתיב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך הוי אומר הנשמר גדול מן השומר. ר' יהודה אומר מי גדול הנושא או הנישא מן מה דכתיב על כפים ישאונך הוי הנישא גדול. ר' שמעון אומר מי גדול המשלח או המשתלח מן מה דכתיב ויאמר שלחני הוי המשלח גדול מן המשתלח. ויאמר שלחני שהגיע זמן קלוסי לקלס. א"ל יקלסו חבריך א"ל איני יכול למחר אני בא לקלס ויאמרו לי חבירי כשם שלא קלסת אתמול כך לא תקלס היום. א"ל שייצת סייפת לא אשלחך כי אם ברכתני. א"ל אותן המלאכים שבאו אצל אברהם לא פרשו ממנו אלא בברכה א"ל אותן נשתלחו על מנת כן אני לא נשתלחתי לכך א"ל שייצת סייפת וכו'. א"ל מלאכי השרת על ידי שגלו מסתורין של הקב"ה נדחו ממחיצתן מאה ושלושים ושמונה שנים אשמע לך ואדחה ממחיצתי א"ל שייצת סייפת וכו'. בסוף אמר אני מגלה ואם הקב"ה אומר לי למה גלית אני אומר לו בניך גוזרין גזירות ואין אתה מבטל גזירתן ואני הייתי יכול לבטל. א"ל עתיד הוא להגלות עליך בבית אל ולהחליף את שמך ואני עומד שם הדא הוא דכתיב בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו עמך אין כתיב כאן אלא עמנו. ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך (כתוב ברמז פ"א):